"לפני עשר שנים היה נכון לחלוטין לומר שמרקו רוביו וניקי היילי הם למעשה אותו הדבר, אך מרקו עשה שינויים אידיאולוגיים גדולים מאוד במהלך העשור האחרון", מסביר חזוני. "הוא לא פוליטיקאי שרק קורא תדרוכים שטחיים שמגישים לו, הוא אינטלקטואל, אדם שבאמת קורא וכותב בעצמו. יהודים אמריקנים רבים מופתעים מאוד כשאני מספר להם שיש אקולוגיה שלמה של עשרות פרסומים לאומניים חדשים בימין האמריקני, ושהסנאטור מרקו רוביו כותב עבורם באופן קבוע כבר שנים רבות".
חזוני העריך כי שאיפותיו הפוליטיות של רוביו עשויות לכפות עליו שינוי כיוון מדיני מובהק. "אם רוביו היה מתמודד על הנשיאות כעת, הוא היה לוקח צעד אחורה מישראל", אמר חזוני. לדבריו, הפער הנוכחי בין התבטאויותיו החמות של רוביו לבין הטון המרוחק והמדוד יותר של ואנס, אינו נובע בהכרח מאידיאולוגיה שונה, אלא מראייה אלקטורלית מפוכחת של המרוץ לבית הלבן.
"הוא עזב את המחנה הלאומני והפך לסנדק של הימין האלטרנטיבי", הוא קובע נחרצות. "טאקר הפך את התוכנית שלו למסלקה המובילה לאנטישמיות בימין הפוליטי באמריקה, ואולי אפילו בעולם כולו".
"הרבה אנשים תמימים במפלגה הרפובליקנית חושבים שהבעיה המרכזית של טאקר היא רק בתחום מדיניות החוץ, מכיוון שהוא סבור שארצות הברית לא צריכה להיות קרובה מדי לישראל", מסביר חזוני. "אבל למען האמת, זו לא הבעיה האמיתית. הבעיה המהותית היא שטאקר אימץ תפיסת עולם, או לפחות מציג תפיסת עולם מחושבת, שרואה ביהודים כוח דמוני בהיסטוריה האנושית כבר מאות שנים ברציפות. אם אתה רוצה לצפות בתוכנית שבה מניחים כעובדה מוגמרת שהיהודים מנסים כל הזמן לגרום לפרוץ מלחמות, שהיהודים מנסים להרוס את התרבות של אמריקה ואירופה, שהיהודים מנסים בכוונה תחילה להשמיד את הגזע הלבן או שהיהודים שונאים את הנצרות, טאקר הוא בהחלט האיש שלך".
ההשפעה התקשורתית של קרלסון מטרידה במיוחד את הממסד לאור הנתונים הסטטיסטיים העדכניים. חזוני חושף כי סקרים פנימיים מראים שכמעט שמונים אחוזים מהגברים הרפובליקנים הצעירים בארצות הברית מחזיקים בדעה חיובית על טאקר קרלסון. הנתק בין קרלסון לבין הזרם המרכזי הגיע לשיא מוקדם יותר השנה. חזוני משתף כי דונלד טראמפ פנה אישית לקרלסון וביקש ממנו ליישר הדורים עם הקהילה היהודית, בטענה שהמצב הנוכחי פוגע במפלגה.
בעקבות הבקשה, קרלסון פנה לחזוני וביקש לנאום בכנס השמרנות הלאומית השנתי שמתקיים השנה בעיר ירושלים. "דיברנו למעלה משעה ועשרים דקות מחוץ למיקרופון", חושף חזוני. "הסברתי לו בפרוטרוט מדוע אנשים מרגישים שהתוכנית הפופולרית שלו היא מוקד של אנטישמיות איומה. בסופו של דבר, אמרתי לו שלא אוכל בשום אופן להביא קהל ודוברים מכובדים אם הוא ינאם שם לנוכח דעותיו. הוא כעס מאוד ויצא עם זה מיד לתקשורת. אין אנטישמים שמגיעים לכנס שלנו".
"זה דור צעיר שלא מתרגש מדרישות למדינה פלסטינית, והם ממש לא מאמינים שיש רצח עם בעזה. כשהם שומעים על מה שקרה שם, הדבר העיקרי שמטריד אותם הוא שזה יכול לקרות גם באמריקה. לכן, הם רואים אפשרות אסטרטגית לברית מבריקה עם היהודים ועם ישראל נגד אויבים מוסלמים". חזוני מדגיש כי כאשר ואנס מכריז שישראל היא בעלת ברית בדומה לבריטניה וצרפת, מדובר בהכרה עמוקה בערך האסטרטגי האמיתי של ישראל, צעד שעל הקהילה לאמץ בשתי ידיים.
לסיכום, מתייחס חזוני להתעוררות המפלגות הלאומיות ברחבי יבשת אירופה. לטענתו, מפלגות ימין שזוכות לתוויות של ימין קיצוני ממתנגדיהן, הן למעשה הזרם המרכזי החדש והאותנטי שמחפש ברית עם מדינת ישראל כדי להתמודד עם אתגרי ההגירה של המאה ה־21. "לדור הצעיר, גם בימין וגם בשמאל, פשוט אין שום מושג לגבי יהודים", הוא מסכם בצער ומזהיר. "התנ"ך נעלם מהשיח הציבורי לחלוטין. כשיש לנו הזדמנות פז להביא אותם לארץ, הם מגלים לפתע יהודים לאומיים שמזכירים להם את עצמם, וכך נוצר כבוד הדדי עמוק שחובה עלינו למנף כדי להבטיח את עתידנו ואת יציבות הבריתות שלנו מעבר לים".
התרעות פיקוד העורף