זילברברג סיפרה כי האירוע החל כאשר שהתה בגסט האוס באזור. "באותו לילה שהכל התחיל, דפקו לנו על הדלת של הגסט האוס בהיסטריה שניקח רק את הדרכונים שלנו ונברח החוצה", שחזרה.
לדבריה, היא והמטיילים שהיו איתה נאלצו להימלט ללא ציוד: "ברחנו בעצם עם הפיג'מות שלנו לתוך מה שהיה נראה כמו הצפה מטורפת בכל הכפר, והתחלנו לעלות אחרי המקומיים למקום גבוה כדי להתחמק מההצפה".
היא תיארה את התנאים הקשים שבהם התנהלו: "זה היה בחושך מוחלט, בגשם שוטף שלא הפסיק לשנייה כל הלילה, וכמובן בלי קליטה ובלי שום יכולת לתקשר עם העולם החיצון".
"שמענו את מפולות האבנים מעל הראש"
כשנשאלה האם היו רגעים שבהם חששה לחייה, השיבה זילברברג: "אנחנו ממש לא היינו בטוחות שנצא מזה. ניסינו להישאר אופטימיות, אבל בתוך הסיטואציה שאתה נמצא ביער בחושך מוחלט, שומע את ההצפה הולכת וגדלה ושומע מפולות אבנים מעל הראש שלך ובורח מצד לצד בתוך היער בשביל להתחמק מזה - זה קשה".
היא הוסיפה כי תנאי מזג האוויר הפכו את המצב לקשה עוד יותר: "היה גשם וקור שקשה לתאר כשאתה בפיג'מות בלי מעיל". לדבריה, רק עם עלות השחר התברר היקף הנזק: "כשעלתה הזריחה גילינו שכל הכפר הושמד לחלוטין".
"הכפר הפך לנהר שוטף"
זילברברג סיפרה כי לאורך הלילה נעזרו בטלפון לווייני וקיבלו הנחיות כיצד לפעול. "היינו כל הלילה עם הטלפון הלווייני, שהנחו אותנו רק להישאר עם המקומיים ולא להישאר לבד".
לדבריה, רגע החזרה לכפר בדרך לחילוץ היה אחד הרגעים המפחידים ביותר: "ברגע שעלתה הזריחה וירדנו בחזרה כדי לחצות את הכפר המוצף לעבר מנחת המסוקים, אני חושבת שזה היה הרגע הכי מפחיד".
"הכפר בעצם הפך לנהר שוטף שמאוד קשה לחצות, ותנועה אחת לא נכונה ואתה נסחף איתו למטה", סיפרה. לדבריה, רק כשהגיעו למנחת המסוקים הרגישו שהסכנה מאחוריהם: "כשהגענו למנחת הבנו שאנחנו במקום בטוח והייתה התפרקות כללית של כל ה־16 שעות האחרונות".
בסיום השיחה סיפרה זילברברג כי הצליחו להציל את הציוד ברגע של תושייה, וכי כעת הן מנסות להתאושש מהחוויה: "קבענו ריטריט יוגה להירגע ולעכל את הסיטואציה. נראה שנישאר פה עוד משהו כמו שבועיים".
התרעות פיקוד העורף