שש המדינות דורשות להפנות משאבים נוספים לביטחון, לחיזוק התחרותיות הכלכלית, לחדשנות ולטיפול בהגירה, על חשבון הוצאות מסורתיות, בעיקר סובסידיות לחקלאות וקרנות לפיתוח אזורי. לטענתן, אין להטיל על משלמי המסים נטל הולך וגדל כדי לממן במקביל את כל סדרי העדיפויות הישנים והחדשים של האיחוד.
מנגד, כ-17 מדינות, ובהן ספרד ואיטליה, מבקשות לשמר ואף להגדיל את המימון לחקלאות ולפיתוח אזורי. מדינות אלה חוששות כי השינויים המוצעים יפגעו בחקלאים ובאזורים המתפתחים, הנהנים מתמיכה תקציבית נרחבת של האיחוד. חלקן תומכות גם בגיוס חוב אירופי משותף ובהטלת מסים חדשים, הצעות המעוררות התנגדות בקרב המדינות התורמות.
דיפלומט המעורה במשא ומתן הזהיר כי ללא קיצוץ של מאות מיליארדי אירו, לא יושג הסכם השנה. האיום משמעותי במיוחד משום שאישור התקציב הרב שנתי מחייב הסכמה פה אחד של כל 27 המדינות החברות, לצד אישור הפרלמנט האירופי. לפיכך, גם מדינה אחת יכולה למנוע את אישורו.
אירלנד, המחזיקה בנשיאות התורנית של מועצת האיחוד האירופי, נדרשת לגבש פשרה לקראת פסגת מנהיגי האיחוד ב-15 וב-16 באוקטובר. המנהיגים התחייבו להגיע להסכמה עד סוף השנה, אך הפערים בין המדינות התורמות למדינות הנהנות מהתקציב מקשים על השגת הסכם.
התרעות פיקוד העורף