איראן הגבילה לאורך השנים את הגישה לאינטרנט ולרשתות חברתיות, במיוחד בתקופות של מחאה נגד המשטר. חכמי הזכיר כי ב-2019 נותקה הגישה לאינטרנט במהלך ההפגנות במדינה, וכי לאחר מחאות 2022 נחסמו פלטפורמות מרכזיות. לדבריו, במהלך הדיכוי של המחאות הנרחבות בינואר השנה הגיעו הרשויות עד לכדי ניתוק מלא של הרשת.
הקושי מבחינת הרשויות נובע מכך שמסופי סטארלינק מתחברים ישירות ללוויינים ואינם תלויים בתשתיות התקשורת המקומיות. חכמי הזהיר גם מפני טכנולוגיית Direct-to-Cell, המאפשרת לטלפונים סלולריים להתחבר ישירות ללוויינים, ואמר כי התפתחותה עלולה להפוך בעתיד גם אמצעי פיקוח כמו רישום חובה של מכשירים לבלתי אפקטיביים.
במקביל, הרשויות באיראן הגבירו בחודשים האחרונים את האכיפה נגד השימוש בסטארלינק. לפי משטרת הביטחון הכלכלי במדינה, במהלך ארבעה חודשים שהסתיימו ביולי נתפסו 997 מכשירי סטארלינק וציוד נלווה, ו-163 בני אדם נעצרו. בנוסף, 15 כלי רכב ששימשו להובלת הציוד הוחרמו.
בשנת 2025 הפלילה איראן בחקיקה שימוש והחזקה בלתי מורשים בציוד אינטרנט לווייני. החוק אוסר בין היתר על רכישה, מכירה וייבוא של מכשירים דוגמת סטארלינק ומאפשר הטלת עונשי מאסר והחרמת הציוד. לפי הדיווח, במקרים מסוימים הקשורים לריגול או לפעילות נגד המדינה עשויות העבירות אף לשאת עונשים חמורים בהרבה.
למרות צעדי האכיפה, חכמי הודה כי השימוש בסטארלינק כבר התרחב במידה משמעותית באיראן והטיל ספק ביכולתה של המדיניות הקיימת להתמודד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות. לדבריו, אם המגמה תימשך, יכולתה של המדינה לשלוט במרחב המקוון עלולה להיפגע באופן מהותי.
התרעות פיקוד העורף