מניתוח שערך המרכז עולה כי ככל שחלף הזמן הלך הנרטיב הקונספירטיבי ותפס חלק גדול יותר מהשיח ב-X סביב האירוע. לפי המחקר, בשעתיים האחרונות של חלון הניטור, כ-81% מכלל הפוסטים שנבדקו ברשת וכללו את המונח "False Flag" הכילו תאוריות קונספירציה אנטישמיות.
חוקרי ARC טוענים כי המהירות שבה הופצו הטענות מצביעה, לשיטתם, על כך שלא מדובר בנרטיב שהתפתח בעקבות מידע עובדתי שהצטבר על האירוע, אלא במה שהם מכנים "תסריט מוכן מראש" - נרטיב קונספירטיבי קיים שמופעל מחדש במהירות בעקבות אירועי חדשות.
בדו"ח מצביעים החוקרים גם על מה שהם מתארים כדמיון בין דפוס ההפצה שנצפה לאחר אירוע המטוס לבין דפוסי פעולה המאפיינים מבצעי השפעה שמנהלות מדינות עוינות, ובראשן רוסיה, במטרה לערער את היציבות בחברות מערביות. בין היתר הם מציינים ניצול של אירועי חדשות מתפרצים, זריעת פילוג חברתי והצגת ישראל והיהודים כ"יד הנעלמת" העומדת מאחורי האירועים.
מדובר בניתוח ובמסקנות של עורכי המחקר. סשה רויטמן, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות (CAM), אמר בעקבות הממצאים: "המהירות המסחררת שבה הופצה העלילה האנטישמית מוכיחה כי לא מדובר בתגובה ספונטנית לאירוע, אלא בתסריט שנראה מוכן מראש הממתין במגירה לשעת כושר. 67 דקות בלבד דרשו מהמסיתים ברשת להפוך ניסיון חטיפה טרוריסטי חמור של מטוס נוסעים אזרחי להאשמה קונספירטיבית נגד ישראל והיהודים".
לדברי רויטמן, "האנטישמיות הפכה למנגנון ההסבר האוטומטי לכל אירוע חירום בעולם, והפלטפורמות חייבות לקחת אחריות מיידית ולעצור את ההפצה הזו".
המחקר פורסם בעקבות ניסיון החטיפה של טיסת FlyDubai בדרכה לתל אביב, אירוע שעורר בתוך זמן קצר הד נרחב ברשתות החברתיות. בעוד פרטי האירוע ונסיבותיו נבדקים, המחקר התמקד באופן שבו התפתח במקביל השיח ברשת X ובמהירות שבה החלו להופיע טענות המייחסות את האירוע לישראל וליהודים.
התרעות פיקוד העורף