על פי הכתוב המסמכים מעידים על מידע שלא הוסתר בישראל כי "הפניקס" השקיעה מאות מיליוני דולרים ביצרנית הנשק הגדולה בישראל, "אלביט מערכות", שחוותה זינוק בביקושים בעקבות הלחימה. בנוסף, הקבוצה מחזיקה במניות של לפחות שמונה חברות נוספות המספקות ציוד לצבא הישראלי. כל תשע החברות שזוהו בתחקיר רשמו עלייה ניכרת בערך המניות שלהן בשנה החולפת. אף ש"אפיניטי" אינה מחזיקה במניות ישירות באותן חברות ביטחוניות, היא גוזרת קופון משמעותי מרווחיה של "הפניקס". ואכן, ביולי האחרון חברת ההשקעות של קושנר מימשה רבע מאחזקותיה תמורת יותר מ-340 מיליון דולרים, תשואה של פי חמישה על ההשקעה הראשונית, כאשר חלקה הנותר מוערך כיום ביותר ממיליארד דולרים.
בין החברות הנוספות המוזכרות בתחקיר ניתן למצוא את "נקסט ויז'ן", המייצרת מצלמות למל"טים, "רשף טכנולוגיות", המייצרת מרעומים לפגזים, חברת "עשות אשקלון" המספקת רכיבים לטנקים, ו"מספנות ישראל". כמו כן, מוזכרות השקעות של "הפניקס" בתאגידים אמריקניים כמו "בואינג" ו"קטרפילר", שמוצריהם נמצאים בשימוש נרחב של צה"ל, כולל פצצות במשקל של כ-900 ק"ג, פצצות במשקל של כ-225 ק"ג מתוצרת "אלביט", ודחפורים המשמשים לפעילות הנדסית.
התחקיר מדגיש את הפער לכאורה בין עסקיו של קושנר לבין תפקידו הדיפלומטי. מאז אביב 2025, קושנר הפך לקול מוביל של הממשל במזרח התיכון וסייע באדריכלות הפסקת האש שנחתמה באוקטובר האחרון. הוא אף הציג בפורום הכלכלי העולמי תוכנית אב לשיקום רצועת עזה, הכוללת הקמת אזור תיירות חוף ובו 180 גורדי שחקים, תוך הבטחה להזדמנויות השקעה אדירות. במסגרת עסקיו ב"אפיניטי פרטנרס", קושנר גם גייס הון עתק ממדינות המפרץ, לרבות כשני מיליארד דולרים מקרן העושר הסעודית, וכן כספים מקטר ומאיחוד האמירויות.
עורך דינו של קושנר דחה את הטענות מכול וכול, ומסר כי קושנר מעולם לא השתתף או הכווין את החלטות ההשקעה של "הפניקס", ולא נטל חלק ברכישת או מכירת מניות בתשע החברות שצויינו. דוברת מטעם הבית הלבן דחתה גם היא את הטענות לניגוד עניינים, וכינתה אותן "נרטיב עייף שהדמוקרטים דוחפים מזה עשור". קושנר עצמו טען בעבר כי שילוב של אינטרסים כלכליים ומסחריים הוא המפתח לקידום שלום, אך למרות זאת, גורמים דמוקרטיים מאיימים לפתוח בחקירות בנושא, בטענה לשילוב בלתי אתי וחסר תקדים בין אינטרסים פוליטיים ופיננסיים.
התרעות פיקוד העורף