הסכנה להתלקחות אזורית מקיפה מוחשית מתמיד. המתיחות בין אתיופיה לאריתריאה, מדינה בעלת קו חוף של למעלה מ־1,600 ק"מ, מגיעה לנקודת רתיחה. היחסים הידרדרו בין היתר לאחר שב־2024 חתמה אתיופיה על מזכר הבנות עם סומלילנד לקבלת גישה לנמל ברברה. כל זאת מתרחש כאשר סודאן מתמודדת עם מלחמת אזרחים אכזרית משלה, והמורדים החות'ים בתימן מתבססים לאורך הים האדום, נתיב מים אסטרטגי המצוי בלב מאבקי שליטה גיאופוליטיים.
קמרון הדסון, מומחה למזרח אפריקה ובעברו אנליסט בסוכנות הביון הסי־איי־איי , הסביר ל"וושינגטון פוסט" כי בניגוד למלחמה הקודמת שהתנהלה באיטיות והייתה מרוחקת מהבירה, "הפעם, המלחמה מואצת ומתרחשת בכל רחבי המדינה". לדבריו, המורדים השיגו בתוך שבועות ספורים את מה שלקח להם שנתיים בסבב הקודם, ויצרו איום ישיר על אדיס אבבה המשמשת כבירה כלכלית מזרח אפריקנית וביתם של אלפי אזרחים זרים.
המתיחות שואבת פנימה שחקנים רבים. ממשלת אתיופיה, המדינה השנייה בגודלה באפריקה עם כ־139 מיליון תושבים, מאשימה גם את סודאן ומצרים בתמיכה בארגונים החמושים. מנגד, אבי אחמד מקבל תמיכה מאיחוד האמירויות, סין וטורקיה. גם לישראל יש אינטרסים באזור.
בינתיים, האזרחים משלמים את המחיר. מחוז תיגראי, המונה כ־7 מיליון תושבים, סובל משיבושי אינטרנט נרחבים, בנקים סגורים וזינוק חד במחירי המזון. היימנוט אשנאפי, חוקרת בארגון אמנסטי אינטרנשיונל, התריעה כי הקהילה הבינלאומית מתעלמת מזוועות העבר וציינה כי ניצולי העימות הקודם "מבועתים ממה שעתיד לקרות כעת".
התרעות פיקוד העורף