"לא סביר שאדם במעמד כזה יהיה מרגל, בזמן שמנגנוני הביטחון פשוט עומדים מן הצד ומסתכלים", אמר מוסאווי. לדבריו, אף שהיה מבקר חריף של אחמדינג'אד, הוא מעולם לא קיבל מידע או דיווח מגופי הביטחון באיראן על תיק ריגול פעיל נגדו. הוא הגדיר את הטענה "האשמה שאינה מתאימה" והזהיר מפני הסתמכות על פרסומים זרים ללא מקורות גלויים.
לשכת אחמדינג'אד הכחישה אז את הפרסום מכול וכול וכינתה אותו "טענות הוליוודיות" ו"פייק ניוז". גם כלי תקשורת שעסקו בפרשה ציינו כי לא הוצגו לציבור מסמכים, הקלטות או ראיות אחרות המאפשרות לאמת באופן עצמאי את הטענה שאחמדינג'אד שיתף פעולה עם המוסד.
מוסאווי הצביע גם על כך שאף שמועצת שומרי החוקה פסלה את מועמדותו של אחמדינג'אד בבחירות לנשיאות, הוא ממשיך להיות חבר במועצה לאבטחת האינטרס של המשטר. לדבריו, הדבר מעיד כי הממסד עדיין רואה בו אדם הנמצא בתוך מסגרת הרפובליקה האסלאמית ולא דמות אופוזיציונית שמחוץ למערכת.
אחמדינג'אד כיהן כנשיא איראן בין 2005 ל-2013 ונחשב אז לאחד הקולות האנטי-ישראליים החריפים בהנהגה האיראנית. בשנים שלאחר מכן הסתכסך עם מוקדי כוח בממסד ונפסל שוב ושוב מהתמודדות לנשיאות. ב-2021 הוא עצמו טען כי החדירה הישראלית למערכי הביטחון האיראניים עמוקה, ואמר כי בכיר שהיה אחראי במשרד המודיעין למאבק בריגול הישראלי היה בעצמו סוכן של ישראל. הפרשה שבה כעת למרכז השיח האיראני על רקע הוויכוח הפנימי סביב היקף החדירה הישראלית לצמרת הביטחונית והפוליטית.
התרעות פיקוד העורף