תמונות של בכירים ביטחוניים וצבאיים באיראן כשהם עונדים שעונים חכמים עוררו בימים האחרונים סערה ברשתות וברחוב האיראני, על רקע החשש המתמשך מדליפות מידע, מעקב דיגיטלי וסיכול ממוקד של בכירים באמצעות מכשירים המחוברים לרשת. לפי דיווח באתר "איראן אינטרנשיונל", התמונות הציפו מחדש את הביקורת על נהלי האבטחה של בכירים ברפובליקה האסלאמית, במיוחד לאחר שורת דיווחים שלפיהם ישראל ניצלה בעבר פרצות אלקטרוניות לצורך איתור ומעקב אחר דמויות בכירות.
ג'לאלי, קצין בכיר במשמרות המהפכה, עומד בראש הארגון הלאומי להגנה פסיבית מאז 2005. לפי הדיווח, כשנשאל בידי כתב סוכנות "פארס" על השעון שהוא עונד, הוא השיב בשאלה אם לאזרחים יש טלוויזיות חכמות בביתם, וטען כי מבחינה מעשית אין הבדל מהותי בין המכשירים. אלא שגלהקי דחה את ההשוואה, וטען כי רמת הסיכון הנשקפת לבכיר האמון על הגנת תשתיות אסטרטגיות שונה לחלוטין מזו של אזרח רגיל, וכי קשה להצדיק שימוש במכשירים כאלה מצד בכירים ביטחוניים לאחר מה שתיאר כניצול חוזר של פרצות טכנולוגיות בידי ישראל.
החשש המרכזי נובע מיכולות המעקב של שעונים חכמים. מכשירים מסוג זה יכולים להעביר נתוני מיקום ופעילות באמצעות GPS, בלוטות', רשתות Wi-Fi או הטלפון שאליו הם מחוברים, וחלקם כוללים גם מיקרופונים וחיישנים נוספים. צבא ארצות הברית מטיל כבר שנים מגבלות על שימוש במכשירים העוקבים אחר מיקום באזורים מבצעיים, בשל האפשרות לחשוף באמצעותם דפוסי תנועה ופעילות. אחד המקרים הבולטים התרחש ב-2018, כאשר מפת פעילות ציבורית של אפליקציית כושר חשפה למעשה תוואי תנועה בבסיסים אמריקאיים באמצעות מסלולי הריצה של חיילים.
פרשת השעונים מחזירה למרכז השיח באיראן את הדיון בכשלי המודיעין והאבטחה שנחשפו בשנים האחרונות. לפי "איראן אינטרנשיונל", במהלך מלחמת 12 הימים ביוני 2025 אסרה מפקדת הסייבר האיראנית על בכירים ועל צוותי האבטחה שלהם להשתמש במכשירים המחוברים לרשתות תקשורת ציבוריות. האיסור, שעליו דיווחה סוכנות "פארס", כלל טלפונים חכמים, מחשבים ניידים ושעונים חכמים, לצד אזהרה שלפיה גם כיבוי המכשיר אינו בהכרח מספיק כדי למנוע איתור.
ההנחיה ניתנה לאחר שכבר התעוררו חשדות כי פרצות מסוג זה נוצלו בפועל. לפי דיווח קודם של "ניו יורק טיימס", שהתבסס על גורמים איראניים וישראליים, ישראל הצליחה במהלך אותה מלחמה לאתר ולפגוע בבכירים איראנים ובמדעני גרעין באמצעות חדירה לטלפונים של מאבטחים ונהגים.
אחד האירועים הבולטים שעליהם דווח התרחש ב-16 ביוני 2025, אז נערכה ישיבה של המועצה העליונה לביטחון לאומי במתקן תת-קרקעי עמוק במערב טהרן. לפי הדיווח, למרות שהבכירים עצמם לא נשאו טלפונים ניידים, הצליחו הישראלים לאתר את מקום הישיבה באמצעות הטלפונים של המאבטחים שהסיעו אותם למקום. אותם מאבטחים היו במשך תקופה ארוכה מוחרגים מההגבלות המחמירות שהוטלו על הטלפונים של המפקדים והבכירים עצמם.
גלהקי קשר ישירות בין השימוש בשעונים חכמים לבין הכשלים שנחשפו באותם אירועים, וטען כי רשלנות בתחום אבטחת המידע סייעה לישראל ולארצות הברית לפגוע בדמויות צבאיות, ביטחוניות ופוליטיות בכירות בעימותים האחרונים. הוא קרא לשינוי עמוק בנוהלי האבטחה ולפתיחת חקירה רחבה לאחר המלחמה, שתבחן כיצד נוצרו הפרצות וכיצד ניתן למנוע את הישנותן.
לגלהקי עצמו עבר מורכב מול מנגנוני הביטחון. בשנת 2022 הוא נמנה עם קבוצת מפעילי ערוצי טלגרם שנעצרו בידי יחידת המודיעין הנגדי של משמרות המהפכה, בחשד להסתה ולהפצת מסמכים מסווגים.
לפי הדיווח, אחד האישומים נגדה התבסס על צילום של אתר שנפגע מטיל, שנעשה לכאורה ממרחק. עוד נטען כי היא הוחזקה במשך 20 ימים בבידוד והופעל עליה לחץ כבד במהלך החקירה.
סערת השעונים החכמים ממחישה עד כמה סוגיית אבטחת הבכירים האיראנים הפכה רגישה לאחר סדרת כשלים שיוחסו למכשירים אלקטרוניים מחוברים. ברקע עומדות הטענות שלפיהן טלפונים, שעונים חכמים ומכשירים נוספים סייעו בעבר לחשוף תנועות של בכירים, מסלולי נסיעה ואף מיקומים של ישיבות רגישות - והוויכוח באיראן מתמקד כעת בשאלה כיצד ייתכן שאחרי כל אלה, בכירים עדיין ממשיכים להשתמש בהם.
התרעות פיקוד העורף