מערכת העיתון מציינת כי אי־היושר הבסיסי הוא מאפיין בולט בנאומים מסוג זה. ממדאני הציג את נתוני הנפגעים בעזה, המסופקים על ידי חמאס, כאילו כל ההרוגים הם אזרחים, מבלי להזכיר את ההערכות לפיהן לפחות 25,000 מהם היו מחבלים. "להודות בכך משמעו להודות שישראל ניהלה מלחמה, ולא רצח עם, עם יחס נפגעים של אזרחים מול לוחמים שנמצא בגבולות התקדימים ההיסטוריים של לוחמה עירונית קשה", נכתב ב"וול סטריט ג'ורנל". העיתון מוסיף כי ממדאני גם נמנע מלהזכיר כי חמאס פעל מתוך בתי חולים, בתי ספר ומסגדים, והקים מערכת מנהרות צבאית חסרת תקדים מתחת לערי הרצועה.
המאמר מגנה את העובדה שדווקא ביום שבו פתח חמאס במלחמה וטבח בכ־1,200 בני אדם בכוונת תחילה, ממדאני מתעקש לספק "הקשר" לאירועים. ציטוט שלו ולפיו "הסבל לא התחיל ולא הסתיים באותו יום", מתפרש על ידי מערכת העיתון כניסיון להטיל את האשמה על ישראל גם באשר לאירועי ה־7 באוקטובר. העיתון אף מזכיר כי לפני שלוש שנים, מפלגתו של ממדאני, "הסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה" (DSA), קידמה הפגנת תמיכה במקביל לטבח, וכעת זרוע הצעירים של המפלגה שוב אישרה מחאה ביום השנה הנוכחי תחת הסיסמה "תהילה לקדושים, ניצחון להתנגדות".
בהמשך מתייחס העיתון למחאות בקמפוסים ברחבי ארצות הברית ובבריטניה, בהן מפגינים שיבחו את הטבח והאשימו את ישראל כתוקפנית. סטודנטים באוניברסיטת קולומביה קראו כי "ההתנגדות מוצדקת", קרידה המתפרשת כהצדקת הטבח ביהודים. במקביל, בלונדון קראו מפגינים מחוץ למשרדי ארגון הקהילות היהודיות ל"אינתיפאדה". בנוסף, הוזכר מעצרו של מרצה במכללת האוורפורד בחשד שהטריד ואיים על עמית יהודי ועל תינוקו בביטויים אנטישמיים.
המאמר מסכם ומציין כי למרות שישראל נלחמה בחזרה כדי להסיר איומים קיומיים – חיזבאללה ספג מכה אנושה ותוכנית הגרעין האיראנית הפכה לעיי חורבות – האנטישמיות שהשתחררה לפני שלוש שנים עדיין נוכחת במערב, והבסתה נותרה חובתו של העולם החופשי.
התרעות פיקוד העורף