על פי עדויות של 15 פקידים אמריקאים ומסמכים פנימיים רבים שהגיעו לידי העיתון, מילשטיין בן ה-36 מסנן מידע קריטי על פעולות ישראל, ובכך מונע מהבית הלבן וממחלקת המדינה לקבל תמונת מצב אמינה מהשטח.
התערבותו של מילשטיין לא נעצרה שם. באביב, כאשר נרשמה עלייה ניכרת באלימות מתנחלים, השגרירות ביקשה לדווח לדרג המדיני כי הממשלה הישראלית מתעלמת מהבעיה ולא נוקטת בצעדים מספקים. במקום זאת, מילשטיין שיגר לוושינגטון מברק שבו שיבח את ישראל על כך שהיא נוקטת יד קשה נגד התקיפות.
באופן דומה, כאשר הועבר בחודש פברואר חוק המקל על רכישת קרקעות ביהודה ושומרון, מילשטיין דאג שהדיווח הרשמי יציג זאת כעניין פנימי שנועד לתת מענה לצרכים הומניטריים של המתיישבים, תוך התעלמות מההשלכות הבינלאומיות של הצעד.
מילשטיין עיכב את הדו"ח, ובתגובה נשלח לקונגרס מכתב רפה שבו נטען רק כי השגרירות עובדת עם ישראל כדי להבטיח מיצוי דין. גם בזירת עזה תועד דפוס דומה בקיץ 2025, כאשר מילשטיין, כך נטען, שכתב מברק שהזהיר ממוות המוני סמוך לנקודות חלוקת מזון, והפך אותו להכרזה על הצלחה כבירה של פעילות הארגון ההומניטרי.
למרות הביקורת והתסכול הגובר בוושינגטון, עד כדי כך שפקידים בבית הלבן החלו לעקוף ערוצים רשמיים ופנו ישירות לשטח, השגריר האקבי מגבה אותו לחלוטין. דן קורצר, שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר, סיכם את הסכנה ואמר לניו יורק טיימס כי השגרירות חייבת לדווח לוושינגטון על הכול, וכי הסתרת מידע חותרת הלכה למעשה תחת מדיניות הנשיא.