ההצעה של אירלנד כוללת הפחתה של 13 אחוזים בהוצאות על ביטחון ותחרותיות, לצד קיצוץ מתון בהרבה של שלושה אחוזים בלבד בפיתוח אזורי, חקלאות ודיג. על פי הדיווח ב"טלגרף" הבריטי, מדיניות הניטרליות ארוכת השנים של אירלנד וההוצאות הנמוכות שלה על ביטחון עומדות כעת במוקד הביקורת, במיוחד בזמן שהיא מחזיקה בנשיאות התורנית של מועצת האיחוד האירופי. תקציב הביטחון של אירלנד עצמה הוא הנמוך ביותר באיחוד ועמד על 0.2 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי שלה בלבד בשנת 2025, בהשוואה לממוצע של 2.1 אחוזים ברחבי היבשת.
זיגפריד מורשאן, נושא ונותן לענייני תקציב מטעם קבוצת מפלגת העם האירופית, אמר כי התקציב "מקצץ בביטחון בזמן שהאיומים מתרבים, מפחית השקעות בתחרותיות בזמן שאירופה מאבדת גובה ברמה העולמית, ומשאיר את החקלאים והאזורים בתת־תקצוב". הוא הוסיף כי הנשיאות האירית "השיגה מעט מאוד התקדמות והציגה תקציב חלש יותר".
דיפלומט באיחוד האירופי תקף את התוכנית בשיחה עם אתר "פוליטיקו" וכינה אותה "אכזבה שאפילו לא קרובה לאזור הסכמה". לדבריו, "על ידי העדפת סדרי עדיפויות של המאה ה־20, ההצעה נכשלת בהכנת האיחוד למאה ה־21. אנו זקוקים בדחיפות ליותר ריאליזם פיננסי ופחות לחיות בלה לה לנד פיננסי".
הקיצוצים שהוצעו מורכבים ברובם מהפחתה של 38 מיליארד יורו בתקציבי סיוע החוץ. תוכניות התחרותיות הכלכלית, המחקר והביטחון קוצצו ל־456 מיליארד יורו, בעוד שסובסידיות לחקלאים שוּמרו. גרמניה מובילה מחנה הדורש קיצוצים נרחבים יותר, בעוד שצרפת דורשת הגדלת תקציבים כדי להתמודד עם התחרות מול ארצות הברית וסין. שר החוץ האירי, תומאס בירן, הגן על ההצעה וטען כי היא שומרת על מדיניות מסורתית אך נושאת פניה לעתיד. מנהיגי האיחוד האירופי צפויים לדון בהצעות בפסגה שתיערך ב־15 וב־16 באוקטובר.