204 ק"מ של חוף: המכשולים בדרך למעצמה ימית
ואולם, גורדניז מדגיש בניתוח שפורסם ב-12punto כי לישראל חסרה התשתית הדרושה כדי להיות "מדינה ימית" אמיתית. קו החוף הישראלי מסתכם ב-204 ק"מ בלבד (190 ק"מ בים התיכון ו-14 ק"מ בים האדום).
מעבר לכך, המספנות בישראל אינן מסוגלות לטפל בכלי שיט מסחריים עצומים. במקרה של פגיעה במכלית במשקל 30 אלף טונות, אין בישראל מבדוק המסוגל לקלוט ולתקן אותה. כתוצאה מכך, ישראל נותרת תלויה לחלוטין במספנות זרות בגרמניה ובארצות הברית לבניית נדבכי הכוח הימיים שלה.
חיסרון נוסף שמציין המאמר הוא היעדרו של משמר חופים אזרחי, דבר שמוביל להפעלת כוח צבאי במשימות שיטור ימיות. מצב זה הוביל בעבר לתקריות בינלאומיות, בהן אירועי המאווי מרמרה. גם צי הסוחר המקומי אינו מספק רשת ביטחון, שכן רוב אוניות חברת צים חכורות מבעלים זרים ואינן שייכות למדינה.
כדי לפצות על היעדר העומק האסטרטגי, ירושלים פונה לחיזוק הבריתות עם יוון וקפריסין ומרחיבה את קשרי האנרגיה עם מצרים, המשמשת צינור מרכזי לייצוא הגז הישראלי לאירופה.
בשורה התחתונה, המאמר קובע כי בעוד שישראל מצליחה לבנות חיל ים אזורי מתקדם טכנולוגית ובעל יכולות קטלניות, הדרך להפיכתה למעצמה ימית גלובלית, כפי ששואף נתניהו, חסומה בשל מציאות גיאוגרפית שאינה ניתנת לשינוי.
התרעות פיקוד העורף