לפי הדיווח, בסוף חודש יוני התקיימה בבריסל פגישה חריגה שבה השתתפו יותר מ-20 נציגים אירופים וחמישה נציגי טליבאן. המפגש, שעסק בהסדרת גירושים לאפגניסטן, שבר טאבו ממושך על קיום שיחות ישירות עם הארגון בשטח האיחוד האירופי. ואולם, על פי שלושה ממשתתפי הפגישה ושלושה גורמים נוספים שעודכנו בתוכנה, הנציגים האירופים כלל לא העלו את סוגיית הפרות זכויות האדם שמבצע הטליבאן.
פרטי הפגישה נחשפים לראשונה בעקבות מידע שהתקבל ממשרד החוץ הגרמני, לצד ראיונות עם שבעה גורמים דיפלומטיים ואפגניים, בהם חמישה נציגים של מדינות אירופיות ושני גורמים בממשל האפגני. כל המרואיינים ביקשו להישאר בעילום שם בשל רגישות המגעים.
מזה מספר שנים, שאפגניסטן היא אחת ממדינות המוצא המרכזיות של מהגרים המגיעים לאירופה ללא אישורי שהייה. הממשלות האירופיות המשתתפות בשיחות מדגישות כי מדובר במגעים טכניים בלבד, שנועדו להסדיר את הליכי הגירוש, ולא בניסיון לנרמל את היחסים עם הטליבאן. אלא שארגוני זכויות אדם מזהירים כי המהלך מתעלם מהסכנות הצפויות לאזרחים המוחזרים למדינה.
"האיחוד האירופי אינו יכול לגנות באופן אמין את הדיכוי השיטתי של הטליבאן, ובמקביל לשתף עמו פעולה כדי לגרש אפגנים אל אותן הפרות זכויות אדם שהוא מתיימר להתנגד להן", אמרה פרשתה עבאסי, חוקרת אפגניסטן בארגון Human Rights Watch.
הטליבאן מזהה הזדמנות - ודורש יותר
למרות המגעים המתרחבים, הכרה דיפלומטית מלאה בשלטון הטליבאן עדיין נחשבת לקו אדום מבחינת מדינות אירופה. רוסיה היא המדינה היחידה בעולם שהכירה בו באופן רשמי. אולם עבור הטליבאן, שחזר לשלטון באפגניסטן לפני כחמש שנים, השיחות על החזרת מהגרים עשויות לשמש פתח להכרה בין-לאומית רחבה יותר. גם חלק מהדיפלומטים האירופים מודים כי מדובר באפשרות ממשית.
גרמניה כבר אפשרה לנציגי הטליבאן לפעול בנציגויות הדיפלומטיות של אפגניסטן בברלין ובבון, צעד שבכירים גרמנים מתארים כהכרה בפועל בטליבאן כממשלה הלגיטימית של אפגניסטן. צרפת שוקלת לנקוט צעד דומה בפריז. נוסף על כך, נציגים מ-15 מדינות אירופיות אחרות השתתפו במפגש עם משלחת הטליבאן בבריסל.
בארגון הקיצוני מבקשים לנצל את המצב כדי להשיג ויתורים נוספים. נציגי הטליבאן דורשים ממדינות אירופה לאפשר להם גישה רחבה יותר לנציגויות הדיפלומטיות של אפגניסטן ברחבי היבשת, וכן לספק תמיכה כספית שתסייע בקליטתם מחדש של האזרחים המגורשים.
אלא שהדרישות אינן מסתיימות בכך. הטליבאן מבקש גם סיוע כלכלי רחב יותר, דרישה המהווה קו אדום מבחינת הממשלות האירופיות, שעד כה הגבילו את תמיכתן באפגניסטן לסיוע הומניטרי בלבד. באירופה חוששים כי העברת כספי פיתוח תוביל למעשה למימון ממשלת הטליבאן, תחזק את אחיזתה בשלטון ואף עשויה להיטיב עם בכירים הנתונים לסנקציות בין-לאומיות.
למרות החששות, נראה כי הלחץ הציבורי והפוליטי סביב סוגיית ההגירה מעניק לטליבאן יתרון משמעותי במשא ומתן. "לטליבאן יש כוח מיקוח אמיתי, והאיחוד האירופי חסר אונים למדי", אמר קונרד שטר, מנהל המרכז הבין-לאומי לחקר סכסוכים בבון שבגרמניה. "מדינות אירופה נתונות ללחץ כה גדול, שהן מוכנות לעשות כמעט כל עסקה כדי להרחיק פליטים שהורשעו בפלילים".