הסורים מתכוונים להסתמך על מחקר טכני שערך ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO) בשנת 2004, ולעדכן אותו בהתאם לדרישות הנוכחיות. להערכתו של אל-חוסארי, השדה יוכל להתחיל לפעול תוך שישה עד 12 חודשים, בעוד שקבלת ההסמכה הבינלאומית תדרוש זמן רב יותר.
הבחירה בתדמור אינה מנותקת מאירועי שנת 2025. לפי תחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס, צוותים צבאיים טורקיים ביקרו אז במתקני האוויר בתדמור, בחמה ובבסיס T4, כדי לבחון נוכחות צבאית עתידית. תקיפות חיל האוויר הישראלי פגעו בדיוק באותם מתקנים שעמדו תחת זכוכית המגדלת של אנקרה.
ביקור טורקי שתוכנן לבסיסי T4 ותדמור ב-25 במרץ 2025 אף בוטל בעקבות תקיפות מקדימות של ישראל, שהסבו נזק כבד למסלולי המראה, האנגרים ותשתיות נוספות. המסר הישראלי היה ברור, ולפיו לא תתאפשר הצבת יכולות צבאיות טורקיות, כגון כלי טיס בלתי מאוישים ומערכות הגנה אווירית, שיגבילו את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי במרכז סוריה.
המתיחות בין הצדדים התחדשה בעוצמה גם ב-18 באוגוסט 2026, כאשר ישראל הפציצה את בסיס חיל האוויר אבו א-דהור שבצפון-מערב סוריה, בעקבות מידע על כוונה טורקית להתבסס במקום. בדמשק ובאנקרה הכחישו אז את הטענות והבהירו כי שיתוף הפעולה מתמקד באימונים ובהעברת ידע בלבד.
הסבת השדה בתדמור, השוכנת במחוז חומס ומהווה צומת גיאוגרפי קריטי ואזור ארכיאולוגי מרכזי שנפגע קשות במלחמה, עשויה לסמן שינוי בסדרי העדיפויות הסוריים לעבר שיקום כלכלי. כפי שמציינים באתר Directus, המהלך ממחיש את הקשיים שבהם נתקלת טורקיה בניסיונה להעמיק את אחיזתה הצבאית בסוריה, ואת שאיפתה לשמר השפעה בדמשק מבלי להיגרר לעימות צבאי ישיר מול ישראל.
התרעות פיקוד העורף