המסמך, שפרטיו פורסמו באתר "טורקיה היום" ודווחו גם בסוכנות רויטרס, מפרט מנגנון שיתוף פעולה צבאי נרחב, הכולל סיוע הדדי, העברת מודיעין, אספקת אמצעי לחימה ופיתוח משותף של טכנולוגיות ביטחוניות.
על פי סעיפי ההסכם, המדינות מתחייבות להעניק זו לזו סיוע לוגיסטי הכולל נשק, תחמושת וציוד צבאי, ולשתף מידע מודיעיני רגיש. נקבע כי מידע מסווג שיועבר בין המדינות לא יימסר למדינה שלישית ללא אישור. ההסכם מסדיר גם תרגילים צבאיים משותפים, הכשרת כוחות ושיפור המוכנות המבצעית להתמודדות עם איומים.
שיתוף פעולה צבאי ותעשייתי
תחום מרכזי נוסף הוא התעשייה הביטחונית. שלוש המדינות יקדמו פיתוח וייצור משותף של מערכות נשק, מחקר טכנולוגי ופרויקטים חדשניים בתחומי הביטחון. שיתוף הפעולה נועד לחזק את יכולותיהן הצבאיות ולהעמיק את התיאום בין התעשיות הביטחוניות שלהן.
לצורך יישום ההסכם תוקם מסגרת קבועה הכוללת ועדה אסטרטגית בהשתתפות שרי החוץ וההגנה של המדינות. ההחלטות המרכזיות יתקבלו בתיאום, וכל צירוף של מדינה נוספת לברית יחייב את הסכמת שלוש החברות המייסדות. ההסכם אינו מוגבל בזמן, אולם לאחר עשר שנים מכניסתו לתוקף תוכל כל מדינה לפרוש ממנו באמצעות הודעה דיפלומטית מוקדמת.