מנגד, בסוכנות הידיעות רויטרס חושפים כי בטהראן כלל לא ממהרים להגיע להסכם, אלא מושכים זמן במכוון כדי להחליש את הנשיא דונלד טראמפ לקראת בחירות האמצע בארצות הברית, ובמקביל נערכים לאפשרות של חידוש התקיפות מצד ישראל וארה"ב. האם מדובר בהזדמנות אמיתית לסיום המלחמה, או במהלך איראני שנועד להרוויח זמן?
משיכת זמן והיערכות למלחמה?
המלחמה, שהחלה בפברואר כאשר ארצות הברית וישראל פתחו בתקיפות נגד איראן, סייעה לדרדר את שיעור התמיכה בטראמפ לשפל חסר תקדים. סקרים מצביעים על כך שהאזרחים האמריקנים, המודאגים ממחירי הדלק הגבוהים, צפויים להעניש את המפלגה הרפובליקנית בבחירות לקונגרס ב-3 בנובמבר. טראמפ חזר ואמר כי הוא מצפה שמחירי הנפט ירדו לאחר הבחירות, אך טרם הציג תוכנית מפורטת לסיום המלחמה ולפתיחה מחדש של מצר הורמוז - נתיב סחר עולמי חיוני שאיראן סגרה למעשה מאז פרוץ הקרבות.
על פי הדיווח, האסטרטגיה האיראנית גובה מחיר כלכלי כבד. מצור ימי אמריקני וסנקציות חתכו את הכנסותיה של איראן מיצוא נפט, שירד לאפס בתחילת ספטמבר, והחריפו את המצוקה מבית. האינפלציה השנתית הגיעה בספטמבר ל-73.6 אחוזים, והמטבע המקומי איבד קרוב ל-35 אחוזים מערכו מול הדולר מאז חידוש המצור הימי ביולי.
למרות זאת, בטהראן מסרבים לבצע ויתורים. וושינגטון, בלחץ ישראלי, דורשת שתוכנית הגרעין האיראנית תהיה על השולחן מתחילת השיחות, בעוד שאיראן מתעקשת על ביצוע "תוכנית שבעת הימים" שלה - הכוללת פתיחת המצר תחת שליטתה בתמורה להסרת המצור ושחרור כספים מוקפאים - לפני תחילת משא ומתן גרעיני.
ליילז מסכם את תמונת המצב הפסימית ואומר כי לאור ניסיון העבר שבו ארצות הברית הפרה הסכמים, חוסר האמון רק הולך ומעמיק. לדבריו, גם ביום שאחרי ממשל טראמפ, "הגעה להסכם בר-קיימא כבר אינה אפשרית. שום דבר לא יחזור לסטטוס קוו שלפני המלחמה".
הקטארים טוענים: ההסכם קרוב
כספים תמורת פיקוח גרעיני
על פי הפרסום, אחד המרכיבים המרכזיים בהצעה נוגע לכספים איראניים מוקפאים המוחזקים בבנקים בקטאר. במסגרת הפשרה מוצע לשחרר לטובת איראן את הריבית שנצברה על שישה מיליארד דולר מכספיה המוקפאים, ולא את מלוא הסכום עצמו.
בקטאר צופים פריצת דרך השבוע
הדיווח מגיע בהמשך לפרסום מאתמול באותו עיתון, שלפיו גורמים המעורים במגעים צופים "פריצת דרך" שעשויה להיות מוכרזת במהלך השבוע. המקורות העריכו כי המאמצים הדיפלומטיים עשויים למנוע הסלמה צבאית נוספת באזור.