סכנה אסטרטגית ממשית: ישראל תושפע מההתקרבות הזאת של טורקיה

גם ישראל תושפע

ההסכם בין טורקיה ללוב עלול להקשות על תוכניותיה של ישראל להתחבר לתשתיות האנרגיה האירופיות דרך קפריסין ויוון. הסיכון המוחשי נוגע לכבל החשמל המתוכנן, שאמור לחבר בעתיד גם את ישראל לרשת האירופית: אנקרה טוענת שחלק מהתוואי עובר באזור שבסמכותה ודורשת תיאום מוקדם של סקרי הקרקעית. התמיכה בהסכם מצד הפרלמנט במזרח לוב מחזקת פוליטית את עמדתה, ועלולה לעודד דרישות שיעכבו עבודות, ייקרו פרויקטים וירתיעו משקיעים. מבחינת ישראל, המשמעות האפשרית היא דחיית אפשרויות ליבוא וליצוא חשמל והגברת הצורך בגיבוי אמריקני ואירופי. עם זאת, ההסכם אינו מעניק לטורקיה זכות אוטומטית לחסום שיט ישראלי, ואינו מכריע את המחלוקת המשפטית על הגבולות הימיים ועל הזכויות באזור שבמחלוקת.

מהתנגדות חריפה לשותפות אינטרסים

לפי רויטרס, המפנה מגיע לאחר התחממות מתמשכת ביחסים בין אנקרה למחנה חפתר, שבאה לידי ביטוי בביקורי בכירים טורקים ובהשקעות בבנייה ובענפים נוספים. זאת, לאחר שהתמיכה הצבאית הטורקית סייעה לבלום את מתקפת חפתר על טריפולי בשנים 2019–2020. אנאס אל־גומאטי, ראש מכון סאדק הלובי, תיאר את ההחלטה כ"היפוך מוחלט". החוקר ג'לאל חרשאווי העריך כי היא עשויה לפתוח פתח להרחבת הנוכחות הצבאית הטורקית במזרח לוב.

אתונה דוחה, אנקרה מברכת

יוון הודיעה שהאישור הלובי אינו מעניק להסכם תוקף משפטי. לפי דיווח נפרד של רויטרס, משרד החוץ באתונה טען כי ההסכם מפר את דיני הים ופוגע בזכויות הריבוניות של מדינות באזור. לטענתו, לטורקיה וללוב אין חופים נגדיים או סמוכים המצדיקים תיחום כזה. אתונה הודיעה שעדכנה את שותפותיה ובעלות בריתה, ותנקוט צעדים להגנת זכויותיה.

מנגד, משרד החוץ הטורקי בירך על ההחלטה וטען שההסכם מכבד את זכויות שתי המדינות ואת האינטרסים שלהן בהתאם למשפט הבינלאומי ולעקרונות ההגינות. המחלוקת נוגעת גם לזכויות לחיפושי אנרגיה: יוון ומצרים חתמו ב־2020 על הסכם לתיחום אזור כלכלי בלעדי, החופף להסכם הטורקי־לובי, ואנקרה מתנגדת לו.

גורדניז: ניצחון ל"מולדת הכחולה"

האדמירל הטורקי בדימוס ג'ם גורדניז, המזוהה עם גיבוש תפיסת "המולדת הכחולה", הציג פרשנות נחרצת במיוחד. התפיסה, שאותה קידם כבר ב־2006, מדגישה את חשיבות המרחבים הימיים לעוצמתה ולאינטרסים של טורקיה.

בהתייחסותו להחלטה כתב גורדניז כי מדובר ב"אחד ההישגים הדיפלומטיים החשובים ביותר שהשיגה טורקיה בשנים האחרונות במאבק על המולדת הכחולה". לדבריו, שינוי העמדה במחנה חפתר הוא נסיגה מדינית ודיפלומטית משמעותית ליוון, לגוש האירופי התומך בה ולארצות הברית. הוא טען שהאסטרטגיה של אתונה לנצל את הפילוג הלובי כדי לסכל את תביעותיה הימיות של טורקיה ספגה מכה קשה.

גורדניז העריך כי להחלטה עשויה להיות משמעות גם להסכם עתידי לתיחום ימי בין טורקיה למצרים. לשיטתו, החיבור הלובי בגבולות המדף היבשתי שעליהם הודיעה אנקרה לאו"ם ב־18 במרץ 2020 התחזק כעת מבחינה משפטית ופוליטית. אלה טענותיו ביחס להשלכות ההחלטה, בעוד עמדתה המוצהרת של יוון נותרה מנוגדת.

מכבל חשמל ועד חידוש קידוחים

גורדניז קשר את ההתפתחות גם לפרויקט כבל החשמל התת־ימי Great Sea Interconnector, וטען שהיא מחזקת את כוח המיקוח של אנקרה. לדבריו, טורקיה צריכה לעמוד בנחישות על עמדתה שלפיה מחקרים בקרקעית הים בשטחים שהיא מגדירה כמדף היבשתי שלה מחייבים קבלת אישור ממנה.