הממשל טוען כי תפקידו הבולט של חליל בהפגנות נגד מלחמת ישראל בעזה והמשך שהותו במדינה תורמים להפצת אנטישמיות ועומדים בניגוד למטרות מדיניות החוץ של הנשיא טראמפ. מנגד, חליל דוחה את ההאשמות. הוא מדגיש כי גינה בעבר אנטישמיות וטוען כי ביקורת על ישראל אינה בהכרח אנטישמית, וכי הניסיון לגרשו מהווה פגיעה אנושה בזכותו לחופש הביטוי.
המערכה המשפטית של חליל ידעה עליות ומורדות. תחילה, שופט פדרלי בניו ג'רזי פסק כי החוק שעליו הסתמך רוביו ככל הנראה אינו חוקתי והורה על שחרורו. אולם, בית המשפט הפדרלי לערעורים פסק לאחרונה לטובת הממשל וקבע כי ההליך היה צריך להתנהל בבית דין להגירה, המפוקח על ידי משרד המשפטים והרשות המבצעת. החלטה זו סללה את הדרך למעצרו המחודש ולגירושו האפשרי.
במקביל למאבק המשפטי, חליל, פלסטיני שנולד וגדל במחנה פליטים בסוריה, מסייר ברחבי המדינה ומקדם בימים אלה את ספר הזיכרונות שלו. בספר הוא מגולל את חוויית המעצר הטראומטית בלובי בניין מגוריו בניו יורק ואת החודשים הארוכים שבילה במחנה מעצר בלואיזיאנה, תקופה שבה אף החמיץ את הולדת ילדו.
לפי ה"ניו יורק טיימס", עורכי דינו של חליל קוראים כעת לבית המשפט העליון להתערב כדי למנוע את מה שהם מכנים "חימוש מערכת ההגירה" ככלי להענשת מתנגדים.