מה שהתחיל כגן עדן לישראלים הפך למקור לדאגה: החיים היהודיים במדינה הערבית משתנים

שש שנים אחרי הסכמי הנורמליזציה, הישראלים והיהודים באיחוד האמירויות מוצאים את עצמם במציאות שלא הכירו: סמלים נעלמים, בתי כנסת נסגרים, משפחות עוזבות והחשש מפני איראן משנה את חייהם מהיסוד

אלי לאון צילום: פרטי
עקבו אחרינו
החות'ים בתימן תקפו באיחוד האמירויות בזמן ביקור הרצוג (צילום: רויטרס) | צילום: ללא

הילדות נרשמו לבית ספר עם תוכנית לימודים באנגלית, ושמולוביץ עצמה התיידדה עם אימהות מרקעים, דתות ולאומים שנדיר היה לפגוש בישראל. "זו הייתה הזדמנות של פעם בחיים", סיפרה. "קיבלו אותנו בזרועות פתוחות והרגשנו בטוחים מהרגע הראשון". אולם, על פי דיווח נרחב של הניו יורק טיימס, שרשרת של מלחמות אזוריות ואיומים מבית מעמידים כעת במבחן את ביטחונם של הישראלים והיהודים במעצמת המפרץ העשירה.

 ''קאסר אל וואטן'' - הארמון הנשיאותי של איחוד האמירויות הערביות
''קאסר אל וואטן'' - הארמון הנשיאותי של איחוד האמירויות הערביות | צילום: אינג'אימג'

השינוי הדרמטי הזה, מציינים כתבי הניו יורק טיימס החל עם מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, שגבתה את חייהם של למעלה מ־1,200 בני אדם, ועם המלחמה ההרסנית של ישראל בעזה. ככל שישראל הרחיבה את המערכות הצבאיות שלה ברחבי המזרח התיכון, הגינוי הבינלאומי גבר, והישראלים מצאו עצמם בבידוד הולך וגובר. המצב החמיר בשנת 2024, אז נחטף ונרצח רב ישראלי באיחוד האמירויות. שלושה אזרחים אוזבקים נעצרו בתחילה בחשד למעורבות ברצח, ובהמשך נידונו שלושה אנשים לעונש מוות ואדם רביעי למאסר, אם כי הרשויות לא חשפו את זהותם של המורשעים.

התקיפה הישראלית באיראן בשנת 2025, שבוצעה בשיתוף ארצות הברית, והמלחמה המחודשת של ארצות הברית וישראל מול טהרן בשנת 2026, הביאו את הסכסוך אל סף דלתן של האמירויות. השנה, שיגרה איראן גלי טילים ומל"טים לעבר האמירויות, אשר פגעו במספר אתרים, בהם נמלי תעופה ובתי מלון. עבור התושבים הישראלים והיהודים, המדינה שבה הם חיים לא רק שהייתה תחת מתקפה, אלא שגורמים רשמיים בישראל אף הזהירו כי איראן עלולה לסמן אותם באופן ספציפי כיעדים לפגיעה.

מטוסי קרב של חיל האוויר לפני התקיפה באיראן
מטוסי קרב של חיל האוויר לפני התקיפה באיראן | צילום: דובר צה''ל

תור הזהב של הקהילה היהודית באמירויות היה יוצא דופן. במשך שנים הגיעו למדינה ישראלים ויהודים בעלי דרכונים זרים. רשת קטנה קרמה עור וגידים ואף שכרה וילה ששימשה כבית כנסת. לאחר הסכמי אברהם ב־2020, גורמים רשמיים באמירויות אימצו את צמיחת הקהילה, התחייבו להגן עליה, ואף שילבו לימודי שואה בתוכניות הלימודים בבתי הספר. החום החדש לא התקבל על ידי כולם: סקר של מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון מאפריל 2023 מצא כי 69 אחוזים מהאמירתים סברו כי הסכמי אברהם ישפיעו לרעה על האזור, אך לא נרשמו מחאות פומביות במדינה בה השלטון אינו סובל התנגדות ומרבית התושבים הם אזרחים זרים.

עד מהרה החלו להגיע לאמירויות ישראלים חילונים ודתיים כאחד. כיפות נראו ברחובות הערים, משפחות וחברים התאספו לאפיית חלות, וחתונות וסדרי פסח נערכו בפרהסיה והיו מרובי משתתפים. מסעדות כשרות נפתחו, ובראשית 2023 נחנך באבו דאבי בית משפחת אברהם, מתחם הכולל מסגד, כנסייה ובית כנסת. משרד החוץ של איחוד האמירויות דיווח על סחר בהיקף של יותר מ־14.5 מיליארד דולר בין ישראל לאמירויות מספטמבר 2020 ועד מאי 2026, ולפחות 120 טיסות שבועיות פעלו ישירות בין שתי המדינות בתקופות של שגרה, עם תנועת נוסעים שהגיעה לכ־1.53 מיליון בשנת 2025.

טיסת אמירייטס
טיסת אמירייטס | צילום: REUTERS/Stringer

עם זאת, גם תחת המציאות החדשה והמתוחה, יש מי שעדיין מעדיפים את איחוד האמירויות. אור אליאז, יזם צעיר, עבר לדובאי דווקא כשאחרים החלו לעזוב. לנוכח המצב הכלכלי והביטחוני בישראל, הוא חש כי ארץ מולדתו אינה המקום הנכון עבורו, למרות ששכל חבר במתקפת חמאס ובת דודתו נחטפה ושוחררה מאוחר יותר. הוא הקים חברה להפקת תוכן שיווקי ופודקאסטים, ומשפחתו הקרובה אף הצטרפה אליו לאמירויות. אליאז מודה כי לא תמיד ברור לו מה חושבים עליו עמיתיו מאיראן או מפקיסטן, אך עבורו מדובר בפשרה משתלמת. "אני מרגיש הרבה יותר בטוח לחיות את חיי כאן מאשר בישראל", הוא מצהיר. לעת עתה, הקהילה היהודית והישראלית באמירויות עוקבת בחרדה אחר התפתחות המלחמה מול איראן והאירועים באזור, ללא יכולת לדעת מה יוליד המחר.

תגיות:
איחוד האמירויות
/
הסכמי אברהם
/
הסכם סחר
/
המלחמה עם איראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף