הגורם הסביר כי הדרג הפוליטי בחיזבאללה חושש שמעורבות במלחמה נוספת תעמיק את הנזקים הכבדים שספגו הארגון ותומכיו בעימותים הקודמים, ותסכן את מה שנותר מהשפעתו במוסדות המדינה הלבנונית. זאת, על רקע התגברות הלחצים מצד ממשלת לבנון והקהילה הבינלאומית לפירוק הארגון מנשקו.
מנגד, ההנהגה הצבאית אינה רואה בהחלטה על הצטרפות למלחמה סוגיה לבנונית פנימית, אלא חלק מהמערכה האזורית ומהשיקולים האסטרטגיים של איראן. לפיכך, בכירי הזרוע הצבאית ממתינים לעמדת משמרות המהפכה במקרה של תקיפה אמריקאית-ישראלית נוספת נגד איראן.
לדברי המקור, הסכנה המרכזית אינה טמונה רק בחילוקי הדעות, אלא גם בהיחלשות יכולתם של המנהיגים הפוליטיים להשפיע על החלטות צבאיות ואסטרטגיות, ובהן ההחלטה על כניסה למלחמה. לדבריו, השפעתם כיום מצומצמת בהשוואה לתקופה שבה עמד חסן נסראללה בראש הארגון.
ההנהגה הפוליטית חוששת מחזרה על האסון
ההתנגדות בקרב בכירי הדרג הפוליטי בחיזבאללה נובעת משורה של שיקולים פנימיים. בראשם עומדים האבדות בנפש, הנזקים לרכוש, משבר העקורים והקשיים בשיקום האזורים שנפגעו בעימותים הקודמים.
לדברי הגורם הביטחוני, המנהיגים הפוליטיים מודעים לכך שהארגון מתקשה לשאת בעלויות של מערכה צבאית רחבה נוספת. הם גם מבינים כי הסלמה חדשה תעמיק את העימות עם מוסדות המדינה הלבנונית, במיוחד לאחר שממשלת לבנון עברה מדרישה להסדרת סוגיית הנשק לנקיטת צעדים שנועדו לרכז את הפעילות הצבאית והביטחונית בידי המוסדות הרשמיים.
ההתפתחויות הללו מצביעות על מגמה בקרב ההנהגה הפוליטית של חיזבאללה להימנע ממלחמה, אך אינן מוכיחות כי עמדה זו מחייבת גם את הזרוע הצבאית.
הזרוע הצבאית ממתינה למשמרות המהפכה
הגורם הלבנוני הסביר כי הקשרים ההדוקים עם משמרות המהפכה הם הסיבה לכך שבכירי הזרוע הצבאית ממתינים לעמדה האיראנית לפני קבלת החלטה על השתתפות בעימות נוסף. עם זאת, הוא הדגיש כי טרם התקבלה החלטה על הצטרפות למלחמה, וכי היערכות צבאית אינה מעידה בהכרח על מתן הוראה לפתוח חזית חדשה בלבנון.
התקדים שהוביל למשבר בתוך חיזבאללה
המחלוקות הנוכחיות מחזירות את בכירי חיזבאללה לאירועי מרץ 2026, אז החליט הארגון לשגר רקטות לעבר ישראל בעקבות פרוץ המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן. לפי תחקיר רויטרס שפורסם באותה תקופה, כמה מבכירי ההנהגה הפוליטית של חיזבאללה כלל לא ידעו מראש על ההחלטה לתקוף את ישראל, אף שהמהלך אושר בידי מועצת השורא והמועצה הג'יהאדית של הארגון.
ההחלטה עוררה בלבול בקרב הדרג הפוליטי והובילה למחלוקת עם נביה ברי, שקיבל קודם לכן הבטחות כי חיזבאללה לא ייגרר לעימות חדש. למרות זאת, הארגון פתח במתקפה שהובילה להסלמה צבאית רחבה. לדברי הגורם הביטחוני, האירועים הללו ממשיכים להשפיע על הדיונים הפנימיים בחיזבאללה. ההנהגה הפוליטית חוששת מחזרה על מצב שבו החלטה צבאית מתקבלת ללא ידיעתה, בעוד שהיא נדרשת לאחר מכן להגן על השלכותיה בפני המדינה והציבור הלבנוני.
אלא שבמקביל, המסרים המדיניים האחרונים שהגיעו מאיראן אינם בהכרח תואמים את החששות הללו. לפי דיווחים, בכיר איראני שביקר לאחרונה בביירות הבהיר כי טהרן אינה מבקשת מחיזבאללה להתערב לטובתה במקרה של מלחמה נוספת. הפער בין המסרים המדיניים לבין הקשרים הצבאיים מעלה את השאלה אם ההצהרות הדיפלומטיות של איראן יהיו תואמות להנחיות שמשמרות המהפכה עשויים להעביר לחיזבאללה ולמיליציות נוספות באזור במקרה של עימות.
מי יקבל את ההחלטה על מלחמה?
ההתפתחויות מציבות את חיזבאללה בפני דילמה החורגת מהמחלוקת המסורתית בין הדרג הפוליטי לצבאי. במרכזה עומדת השאלה מי מחזיק בפועל בסמכות לקבל החלטה שעלולה לגרור את לבנון למערכה נוספת.
בעוד ההנהגה הפוליטית מבקשת לשמר את מעמד הארגון בתוך המדינה ולהימנע מהעמקת המשבר הפנימי, שיקולי ההנהגה הצבאית קשורים באופן הדוק לאופי העימות האזורי ולעמדת משמרות המהפכה. בשלב זה אין אינדיקציות מאומתות לכך שחילוקי הדעות הפכו לפילוג ארגוני גלוי, אך המידע שמסר המקור הביטחוני מעיד על מחלוקת סביב סדרי העדיפויות והיקף המעורבות האפשרית במלחמה נוספת.
לעומתה, ההנהגה הצבאית בוחנת את העימות האפשרי כחלק ממערך שיקולים אזורי רחב יותר, הקשור ליחסיה עם משמרות המהפכה.
לדבריו, הסכנה המרכזית היא שהמנהיגים הפוליטיים לא יוכלו למנוע החלטה צבאית שתתקבל במסגרת ערוצי התיאום עם טהרן, אף שהם יהיו אלה שיישאו בהשלכותיה מול המדינה והחברה הלבנונית. א-נור הזהיר כי אם חוסר האיזון הזה יימשך, חיזבאללה עלול להיקלע למשבר באחדות קבלת ההחלטות. לדבריו, מלחמה נוספת לא תעמיד למבחן רק את יכולותיו הצבאיות של הארגון, אלא גם את עתידו הפוליטי ואת יחסיו עם מוסדות המדינה הלבנונית.
התרעות פיקוד העורף