גם האתר המצרי "אהל" מסר דיווח על ההצעה, וציין כי ההכרזה אינה כוללת פרטים סופיים על תוואי הגבול המוצע, מנגנוני המשא ומתן או לוח זמנים לחתימה. ההצהרה הפומבית לא מעידה עדיין על הסכם מתגבש או על הסכמה מצרית לפתוח במשא ומתן על בסיס ההצעה הטורקית. האתר קשר את המהלך לחשיבותם של מאגרי הנפט והגז באזור ולמחלוקות בין המדינות על זכויות הניצול שלהם.
קהיר ממשיכה להסתייג מההסכם הטורקי־לובי. בדיווח שפרסמה רשת "אל־ע'ד" על פגישת שרי החוץ באיסטנבול ביום שישי, צוין כי עבד אל־עאטי חזר על התנגדות מצרים לאשרור. לפי הודעת משרד החוץ המצרי, הוא הדגיש את הצורך לכבד את דיני הים ואת אמנת האו"ם משנת 1982, בהתאם לעקרונות הצדק וההגינות בין מדינות. פידאן הביע הבנה לחששות המצריים והדגיש את חשיבות המשך ההתייעצות והתיאום.
העיתון המצרי "אל־יום א־סאבע" דיווח כי קהיר רואה במזכר פגיעה בזכויותיה באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי שלה, ומדגישה שהאשרור אינו מחייב אותה. מצרים גם הבהירה כי היא שומרת לעצמה את הזכות להגן על זכויותיה המעוגנות במשפט הבינלאומי, ולהתנגד לפעולות שיסתרו את גבולותיה הימיים המוצהרים.
ההקשר הרחב ו"המולדת הכחולה"
דוקטרינת "המולדת הכחולה" הציבה יעדים לבסיס השליטה הטורקית בשני מעגלים. המעגל הראשון כולל את שלושת הימים המקיפים אותה – הים התיכון, הים האגאי והים השחור. המעגל השני והאסטרטגי כולל את ים סוף, הים הכספי, והים הערבי לרבות המפרץ הפרסי. הטורקים מבקשים לבסס זכויות נרחבות בים השחור, בים האגאי ובמזרח הים התיכון, באמצעות עוצמה ימית, חיפושי אנרגיה והסכמי גבולות.
במזרח הים התיכון האסטרטגיה המדוברת מתנגשת בעמדות יוון וקפריסין, בין היתר בנוגע לזכויות איים באזורים כלכליים ובמדף היבשתי. ההסכם עם לוב ממחיש תפיסה זו; ההצעה למצרים עשויה לקדם הכרה נוספת בעמדת התיחום הטורקית, באמצעות הבטחת שטח ימי גדול יותר לקהיר לעומת החלופה היוונית, לטענת אנקרה.
התרעות פיקוד העורף