בבסיס המבוי הסתום עומדת, לדעתו של שלח, הנחת יסוד שגויה. "בואו נלמד מהניסיון של עצמנו - ישראל ניסתה לשנות את המשטר בלבנון ב-1982 - כבשנו את ביירות. איך הסתיים העניין הזה? ההצלחה הייתה גדולה? ישראל הולכת שולל אחרי רעיונות שאין להם שום היתכנות היסטורית", טען בתוקף.
שלח גם לא התרשם גם מאותה תקווה כי מלחמה תגרום לשינוי המשטר מבפנים. "כשאתה תוקף מדינה מבחוץ, מה הסיכוי שהאנשים בתוכה יתקוממו? איפה זה קרה?", שאל שלח. "האנשים שם מפוחדים. איך תצא לרחובות כשמטוסים ישראלים ואמריקנים משוטטים למעלה?".
הוא הוסיף כי במצב חירום האזרחים תלויים כלכלית בממשל שלהם. גם רגשית, אזרחים נוטים דווקא להתלכד בזמן מלחמה עם אויב חיצוני. "יש לך רגש של התקבצות יחד, אולי אני שונא את המשטר הזה, אבל אני לא רוצה שיפילו אותו בכוח. אפילו בקוסובו, כשכוחות נאט"ו תקפו את סרביה, מילושביץ נפל רק אחרי שנתיים, ואני לא בטוח שהוא נפל בגלל זה". לבסוף סיכם: "אף ישראלי לא יכול להיות מאושר מהסיטואציה הנוכחית, אבל מי שהתחיל את המהלך הזה לא לקח בחשבון את הדברים האלה".