לפי מקורות ביטחוניים לבנוניים ששוחחו עם האתר, הממצאים מצביעים על פעילות מאורגנת, שכללה סיורים ואיסוף מידע באזורים שונים בצפון המדינה, לצד בחינת צורכיהן של קבוצות מקומיות בנשק ובסיוע לוגיסטי. עם זאת, החוקרים טרם הכריעו אם מדובר בתאים פעילים שחיזבאללה ביקש לארגן מחדש, או בקבוצות שהארגון תכנן להקים בהמשך.
אחד הממצאים המשמעותיים בחקירה הוא מסמכים שחמשת החשודים ניסו לקרוע בתוך רכבם. החוקרים הצליחו לשחזר חלקים מהמסמכים, שכללו שתי תוכניות פעולה הנוגעות לטריפולי ולאל-כורה, לצד שמות ומשימות שחולקו בין קבוצות בעלות כינויים מוגדרים, ובהן "קבוצת רשכידא" ו"קבוצת אל-כורה".
על פי המקורות, במסמכים הופיעו גם התייחסויות לאמצעי לחימה, לרבות המילה "צלפים", וכן בקשות לקבלת סיוע, תמונות וציוד. הממצאים הגבירו את החשד שהפעילות לא הסתכמה בסיורים ובאיסוף מידע גיאוגרפי, אלא כללה גם הכנות מבצעיות בשטח. כעת פועלים כוחות הביטחון הלבנוניים להצלבת השמות, האזורים והמשימות המופיעים במסמכים עם המידע המודיעיני הקיים, במטרה לקבוע אם מדובר בתשתיות פעילות או בתוכנית להקמתן. במקביל, נבדקת האפשרות שחמשת העצורים הופקדו על תיאום פעילותן של קבוצות נוספות.
הדירה הלוגיסטית והטלפונים שנעלמו
החשדות התעוררו בעקבות מעצרם של חמישה פעילי חיזבאללה באזור ההררי שבין מחוזות בתרון ובשרי בצפון לבנון. במסגרת החקירה התברר כי החמישה לא פעלו בהכרח לבדם, אלא לפי החשד היו חלק ממערך רחב יותר שכלל גורמים שליוו את תנועותיהם מרחוק. אחד הממצאים המרכזיים נוגע לדירת מגורים בעיירה בנהראן שבמחוז אל-כורה, שלפי החשד שימשה לצרכים לוגיסטיים. על פי המקורות הביטחוניים, החשודים השאירו את הטלפונים הניידים שלהם בדירה לפני שיצאו לאזור ההררי שבו נעצרו.
אלא שמיד לאחר פרסום דבר מעצרם, הגיעו לדירה אנשים נוספים, שעל פי החשד היו קשורים לקבוצה, ואספו את הטלפונים ומסמכים נוספים לפני הגעת כוחות הביטחון. אגף המודיעין של כוחות ביטחון הפנים בלבנון פועל כעת לזיהוי אותם אנשים ולחקירת האפשרות שגורמים נוספים עקבו מרחוק אחר פעילות החמישה. החוקרים מבקשים לברר מה הייתה המשימה שהוטלה על העצורים, מי פיקח על ביצועה ומה הייתה זהות הגורמים שעמדו מאחוריה.
לדברי המקורות, קיומה של דירה לוגיסטית, לצד גורמים שפעלו לכאורה למעקב ולהעלמת חומרים, מחזק את החשד לפעילות מאורגנת החורגת ממעשיהם של חמשת החשודים בלבד. עם זאת, הממצאים אינם מספיקים בשלב זה להוכחת קיומם של תאים חמושים ופעילים באזור. החקירה התרחבה גם לבחינת קשריהם האפשריים של החשודים עם "האגודה לצדקה לפיתוח חמשת הכפרים", שמקום מושבה בעיירה בנהראן. החוקרים בודקים אם נעשה שימוש במתקנים או בקשרים אזרחיים כדי לסייע לפעילות הקבוצה.
במקביל, נמשכות פעולות החקירה במחוזות אל-כורה ובתרון, בחיפוש אחר מעורבים נוספים שעשויים להיות קשורים לפעילות החשודים או לדירה שממנה נלקחו הטלפונים.
א-נור מדגיש כי השילוב בין דירה לוגיסטית, גורמים שליוו את הפעילות מרחוק ומסמכים הכוללים חלוקת משימות ובקשות לאמצעי לחימה אינו מתיישב בקלות עם האפשרות שמדובר בפעילות אזרחית שגרתית. עם זאת, לדבריו, עדיין נדרשת חקירה כדי לקבוע אם אכן התקיימה פעילות ביטחונית מאורגנת.
אם החשדות יאומתו, משמעות הדבר עשויה להיות ניסיון להקים תשתית ביטחונית מקבילה למוסדות המדינה בצפון לבנון. מהלך כזה עלול לפגוע ביציבות המקומית ולהגביר את הסיכון לעימותים בין קבוצות שונות, במיוחד אם יתברר כי הקבוצות המוזכרות במסמכים היו מעורבות בפעילות חמושה.
במקביל להתקדמות החקירה, חיזבאללה החל לפעול לשחרור חמשת העצורים. חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם הארגון, חוסיין אל-חאג' חסן, אישר כי החמישה משתייכים לחיזבאללה ודרש לשחררם. אלא שהתביעה הכללית בלבנון דחתה את הבקשה והתעקשה להמשיך בהליכים המשפטיים.
בחיזבאללה אף השוו את מעמדם של חמשת העצורים לזה של אנשי הארגון המוחזקים בידי ישראל, עמדה שהוסיפה ממד פוליטי לפרשה המתנהלת עדיין במסגרת חקירה פלילית. על פי המידע המשפטי, החקירה מתמקדת באחריותם האישית של החשודים, בהתאם למעשים המיוחסים להם ולראיות שנתפסו, ולא בעצם השתייכותם לחיזבאללה.
א-נור מזהיר כי דרישת הארגון לשחרר את העצורים והצגתם כאסירים מעוררות חשש לניסיון להפוך חקירה פלילית לעימות פוליטי מול מערכת המשפט הלבנונית. בשלב זה, הרשויות ממשיכות לבחון את הממצאים ולחפש אחר האנשים שפינו את הטלפונים מהדירה. במרכז החקירה נותרת השאלה אם חמשת הפעילים היו חלק מרשת ביטחונית קיימת של חיזבאללה בצפון לבנון, או שנשלחו להניח את היסודות להקמתה.
התרעות פיקוד העורף