המשבר בין אנקרה לוושינגטון החל בעקבות החלטת טורקיה לרכוש מרוסיה מערכות הגנה אווירית מסוג S-400 בשנת 2017. המערכות נמסרו לטורקיה ב-2019, למרות אזהרות אמריקאיות מפני השלכות העסקה על שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. בתגובה, ארצות הברית הוציאה את טורקיה מתוכנית ה-F-35 ביולי 2019, ובדצמבר 2020 הטילה סנקציות על התעשיות הביטחוניות הטורקיות במסגרת חוק CAATSA, שנועד להעניש מדינות המבצעות עסקאות משמעותיות עם גורמים ביטחוניים ברוסיה.
גם בצד האמריקאי קיימת חשדנות כלפי טורקיה, בין היתר בשל מדיניותה העצמאית וההידרדרות ביחסיה עם ישראל. כעת, החשש המרכזי באנקרה הוא שטורקיה תוותר על מערכות ה-S-400, אך לא תקבל בתמורה את מטוסי הקרב, בין היתר בשל התנגדות פוליטית בקונגרס או עיכובים בייצור ובאספקה.
חמישה שבועות להכרעה: החשש מהקונגרס החדש
על פי החוק האמריקאי, העברת מטוסי F-35 לטורקיה אסורה כל עוד הממשל אינו מאשר כי אנקרה אינה מחזיקה עוד במערכות S-400. במכתב ששלח משרד החוץ האמריקאי בחודש יולי הוצבו תנאים נוספים, ובהם התחייבות שטורקיה לא תרכוש מחדש את המערכת הרוסית ועמידה בדרישות החוק הנוספות.
אלא שהקונגרס האמריקאי ממלא תפקיד מרכזי באישור עסקאות נשק, והעברת השליטה בו לידי הדמוקרטים עלולה להקשות על השגת הסכמות. הקונגרס הנוכחי, הנמצא בשליטה רפובליקנית, נדרש להשלים את דיוני התקציב עד 11 בדצמבר ולקדם את חוק תקציב הביטחון לשנת הכספים 2027. לפי המאמר, פרק הזמן שנותר עשוי להספיק לגיבוש מתווה מוסכם, אך לא בהכרח להשלמת העסקה כולה.
המתווה המוצע: ה-S-400 יימכרו, הסנקציות יוסרו
במרכז מאמר הפרשנות מוצג מתווה מדורג שנועד לאפשר לטורקיה לחזור לתוכנית מטוסי הקרב האמריקאיים. לפי ההצעה, בשלב הראשון תמכור טורקיה את מערכות ה-S-400 בחזרה לרוסיה או למדינה שלישית במפרץ, דוגמת איחוד האמירויות או קטאר, בכפוף לאישור מוסקבה. עם תחילת הוצאתן של המערכות משטח טורקיה, ארצות הברית תשחרר מהאחסון שישה מטוסי F-35 המיועדים לחיל האוויר הטורקי ותאפשר את חידוש הכשרתם של אנשי הצוות הטורקים.
בשלב הבא, לאחר שהממשל האמריקאי יאשר לקונגרס כי טורקיה אינה מחזיקה עוד במערכות הרוסיות, יוסרו הסנקציות שהוטלו על התעשיות הביטחוניות שלה. לאחר מכן יועברו ששת המטוסים לאנקרה, וטורקיה תוכל להחליט אם להסתפק בהם או להרחיב את ההזמנה ל-20 או ל-40 מטוסים, לצורך הקמת טייסות מבצעיות. עוד מוצע כי הקונגרס האמריקאי יעגן את שלבי ההסדר בחקיקה, כדי להבטיח לטורקיה שהדרישות האמריקאיות לא ישתנו לאחר שתוותר על המערכות הרוסיות.
ההתנגדות הישראלית והאפשרות למכירה לקטאר
אחד המכשולים המשמעותיים למימוש המתווה הוא התנגדותה של ישראל לאפשרות שמערכות ה-S-400 הטורקיות יועברו למדינה אחרת במזרח התיכון. בחודש יולי עלו דיווחים שלפיהם איחוד האמירויות או קטאר עשויות לרכוש את המערכות, אולם מאז לא פורסם על רוכש מוסכם.
במקביל, טורקיה פועלת להרחבת יכולותיה האוויריות בדרכים אחרות. אנקרה הזמינה 20 מטוסי יורופייטר טייפון מבריטניה ומקדמת את פיתוח מטוס הקרב המקומי KAAN. למרות זאת, התעשייה האווירית הטורקית עדיין תלויה בטכנולוגיה אמריקאית, ובמיוחד במנועים המיועדים למטוס הקרב KAAN ולמטוס האימון המתקדם Hürjet.
השאלה הגדולה: האם הצדדים יספיקו להגיע להסכמות?
במאמר נטען כי למרות שנים של מתיחות, לטורקיה ולארצות הברית עדיין קיימים אינטרסים ביטחוניים ואסטרטגיים משותפים. מבחינת וושינגטון, טורקיה נותרה בעלת ברית חשובה באגף הדרום-מזרחי של נאט"ו, ותעשיות הביטחון שלה עשויות להעמיק את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית בתחומי התעופה, בניית הספינות, התחמושת והכטב"מים.
התרעות פיקוד העורף