"הביקור הוא בעל אופי חברתי וכלכלי", אמר גורם בכיר בממשלת לבנון לאתר. לדבריו, ארדואן הגיע כדי להעביר מסר של תמיכה בלבנון ולבחון אפשרויות לשיתוף פעולה בין מוסדות וחברות משתי המדינות. אלא שבתקשורת הלבנונית מציגים תמונה מורכבת יותר. בעיתון "אל-אח'באר", המזוהה עם חיזבאללה, נטען כי הביקור חורג מהמסגרת הכלכלית והתרבותית המוצהרת, ומשתלב במאמץ טורקי להרחיב את ההשפעה הפוליטית, הדתית והחברתית בלבנון, דווקא בתקופה שבה מאזן הכוחות האזורי משתנה.
בילאל ארדואן, הפעיל בקידום ספורט מסורתי, בפילנתרופיה ובפעילות הומניטרית, נתפס בחלק מהמעגלים הפוליטיים באזור כיורש אפשרי של אביו. עם זאת, מקורבים אליו דוחים את הפרשנות הפוליטית לביקור ומדגישים כי מדובר באחד מביקורים רבים שהוא עורך בעולם, באופן עצמאי וללא משימה מדינית רשמית.
האזהרות מפני ישראל והמסרים לביירות
על פי גורם לבנוני שהיה מעורב במגעים, ארדואן לא הסתפק בדיונים על פרויקטים כלכליים. "בכל פגישה שקיים הוא הזהיר מפני ישראל ומהסכנה שהיא מציבה ללבנון ולסוריה, והדגיש את תפקידה של טורקיה בחיבור בין שתי המדינות", אמר הגורם ל-Middle East Eye.
גורם שהיה מעורב בהכנת ביקורו של ארדואן הבן שלל את האפשרות שהוא פועל מאחורי הקלעים לתיווך בין חיזבאללה לסוריה. לדבריו, מטרת הביקור הייתה להכיר את ההנהגה הלבנונית, לשמוע את עמדותיה ולחזק קשרים אישיים ותרבותיים. גם סגן ראש ממשלת לבנון, טארק מיטרי, ביקש לצנן את הפרשנויות והבהיר כי מייחסים לביקור משמעויות פוליטיות מוגזמות.
מנגד, לפי "אל-אח'באר", גורמים המקורבים לנשיא לבנון הביעו הסתייגות מהאפשרות שהביקור נושא משמעויות החורגות ממטרותיו המוצהרות.
האינטרסים הכלכליים: נמלים, שדות תעופה ומסדרונות סחר
אחד הפרויקטים האזוריים הנבחנים הוא מסילת רכבת שתחבר את סעודיה לטורקיה דרך סוריה ולבנון. מסדרון כזה עשוי לחזק את מעמדה הכלכלי של אנקרה ולחבר בין שווקים במזרח התיכון. ברקע מתקיימת גם תחרות בין מסדרונות הסחר האזוריים, ובהם המסדרון המתוכנן מהודו לאירופה דרך המזרח התיכון וישראל, לבין חלופות שיעברו דרך מדינות אחרות באזור, לרבות טורקיה.
לפי איובי, הביקור משתלב גם בשיפור היחסים בין טורקיה לסעודיה. הוא מעריך כי אנקרה מעוניינת להרחיב את נוכחותה בקרב האוכלוסייה הסונית בלבנון, תוך הימנעות מעימות עם ריאד. עם זאת, ב"אל-אח'באר" הציגו הערכה שונה במקצת, שלפיה בסעודיה קיימות הסתייגויות מחלק מהמפגשים שקיים ארדואן, אך לא נעשה ניסיון ממשי למנוע את ביקורו.
חיזבאללה, סוריה והמאבק על ההשפעה באזור
ביקורו של ארדואן מתקיים בתקופה שבה כמה מדינות פועלות להרחבת השפעתן בלבנון. לצד טורקיה, גם ארצות הברית, איראן, סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות מעורבות במהלכים מדיניים וכלכליים במדינה. לפי "אל-אח'באר", איחוד האמירויות בוחנת הרחבת השקעות בתשתיות, בנמלים ובתחומי הדיגיטל והבינה המלאכותית, בעוד קטאר מנסה לקדם סיוע כלכלי, בין היתר בתחום החשמל.
בטורקיה, לעומת זאת, מבקשים לשלב בין השפעה כלכלית, קשרים תרבותיים ומעורבות מדינית. איובי מעריך כי אנקרה מעוניינת לחזק את מוסדות המדינה הלבנונית, ובמקביל להתמודד עם מה שהיא רואה כאיום הנובע מהפעילות הישראלית באזור. לדבריו, טורקיה מעדיפה חיזוק של מוסדות המדינה הלבנונית והעברת הנשק של ארגונים חמושים לשליטת המדינה, לצד חיזוק יכולתה של לבנון להגן על עצמה. הוא אף טוען כי התקיימו בעבר מגעים בין גורמים טורקיים לחיזבאללה במסגרת ניסיונות לגבש הבנות אזוריות.
במסגרת זו מעניינת במיוחד פגישתו של ארדואן עם וליד ג'ונבלאט. המנהיג הדרוזי תומך בשמירה על אחדותה של סוריה ומתנגד למהלכים בדלניים בסווידא, עמדה המתיישבת עם האינטרסים שמציגה אנקרה. לפי הפרשנויות שפורסמו בתקשורת הלבנונית, טורקיה מבקשת למנוע הידרדרות נוספת ביחסים בין לבנון לסוריה ולהרחיב את השפעתה באזור, גם על רקע המתיחות עם ישראל והחשש מהתרחבות הפעילות הצבאית בדרום סוריה.
בשלב זה, למרות ההצהרות על אופיו החברתי והכלכלי של הביקור, עצם העובדה שבנו של נשיא טורקיה, שאינו נושא בתפקיד ממשלתי רשמי, התקבל בידי צמרת ההנהגה הלבנונית ממחישה את החשיבות שיוחסה להגעתו. השאלה שנותרה פתוחה היא אם הביקור היה בעיקר מחווה תרבותית וכלכלית, כפי שטוענים מארגניו, או חלק ממהלך רחב יותר שבאמצעותו מנסה אנקרה להעמיק את השפעתה בלבנון ובסוריה, מעבר לערוצים הדיפלומטיים הרשמיים.
התרעות פיקוד העורף