ברחובות של העיר גואיאקיל שבאקוודור, חברי כנופיות מתהלכים באין מפריע כשהם חמושים ברובי סער ומצ'טות. הם מנהלים רשת סחר ענפה בקוקאין שחוצה יבשות, ומגיעה עד לרחובות של המערב התיכון בארצות הברית ודרום צרפת.
מעטים ממי שמעזים להתעמת איתם, בין אם מדובר בשוטרים, תובעים או פוליטיקאים, נשארים בחיים כדי לספר על כך. אולם, את כל האופרציה המסועפת הזו הם מנהלים לא ממרתפי מסתור תת-קרקעיים, אלא מתוך מפקדות מאולתרות ומאובטחות היטב שמספקת להם המדינה עצמה: מערכת בתי הסוהר של אקוודור.
כלא שהוא חמ"ל
בתוך מתקני הכליאה הכנופיות הן אלו ששולטות, ולא הסוהרים. הן קובעות מי יקבל גישה למזון, למיטה ולטלפון סלולרי, וגובות דמי סחיטה שמייצרים עבורן הכנסה שנתית המוערכת בכ-200 מיליון דולר, כך על פי נתוני מכון המחקר אינסייט קריים. בחלק מהמתקנים חברי הכנופיות אף אגרו נשק אוטומטי ומטולי רימונים, בנו מועדוני לילה, בריכות שחייה ותאי פאר המצוידים במסכי ענק ועיטורי שיש. מנהיגי הכנופיות מענישים כל מקרה של חוסר ציות או ניסיון לעזוב את הארגון בעונש מוות מיידי.
השנה האלימה ביותר
השנה שעברה הייתה האלימה ביותר בתולדות אקוודור, עם שיעור מקרי רצח כפול מזה של קולומביה וכמעט פי שלושה מזה של מקסיקו. ארצות הברית נאלצה להתערב ולשלוח כוחות שישתתפו בפשיטות מקומיות ובהשמדת ספינות דיג של מבריחים. לדברי חוקרים, ההתערבות הצבאית רק יצרה ואקום שלטוני שהוביל לגלי אלימות חדשים, במסגרתם נרצחו לפחות 206 אסירים בשנה החולפת.
החלטות רעות
שורשי המשבר נעוצים בהחלטות שגויות מהעבר. בשנת 2011 נעצר חורחה לואיס זמברנו, מנהיג כנופיית לוס צ'ונרוס. מתוך הכלא הוא הפך את ארגונו לכוח הפשיעה הדומיננטי במדינה. בניית מתקני כליאה עצומים בשנים 2013 ו-2014 כלאה אלפי עבריינים יחד והרחיבה את מאגר הגיוס של הכנופיות. אוכלוסיית האסירים במדינה זינקה באופן קיצוני. במקביל, מדיניות ממשלתית שנועדה לבודד כנופיות יריבות בבתי כלא שונים העניקה להן טריטוריות בלעדיות.
התרעות פיקוד העורף