על פי הדיווח של אלטאילי, הממשל הסיני אמנם אינו דורש מחברות שכבר פועלות בשטח טורקיה לעזוב את המדינה, אך הוא אוסר עליהן להרחיב את השקעותיהן הקיימות. אלטאילי הדגיש כי מדיניות זו אינה מופנית כלפי טורקיה בלבד, אלא חלה על כמעט כל מדינות אירופה. לדבריו, הקריטריון של סין להזרמת הון הוא פוליטי לחלוטין: אם למדינה יש משטר או מנהיג שבייג'ינג אוהדת, ניתנים אישורי השקעה, ואם לא, הדלת נסגרת.
במקביל, היעד המועדף השני של סין באירופה הוא ספרד, שם מקימות חברות סיניות מפעל סוללות בהשקעה של ארבעה מיליארד אירו ומשקיעות בתחומי האנרגיה המתחדשת. עם זאת, לקראת הבחירות הצפויות בספרד בסוף החודש, שבהן ממשלתו של סנצ'ס תעמוד למבחן הבוחר, הזהיר אלטאילי כי חילופי שלטון במדריד יובילו לכך שמדיניות ההשקעות של סין תיתקל שוב במבוי סתום.
לסיכום העריך אלטאילי כי התנהלות זו עלולה להפוך למכשול אסטרטגי משמעותי עבור סין בטווח הארוך. לדבריו, אימפריות גדולות המציבות חסמים בפני סחר חופשי מתקשות לשמר את צמיחתן, ובמקום שבו אין חופש, משטרים ומדינות מכלה את כוחם בסופו של דבר.