מחלוקת בבית הלבן בצל בחירות האמצע
בממשל טראמפ שוררים חילוקי דעות עמוקים באשר לאיכות המודיעין ולתבונה שבתקיפה מחודשת של איראן. הספקות מתחדדים במיוחד לאחר בחירות האמצע בארצות הברית, שבהן הביעו הבוחרים מורת רוח ברורה ממלחמה שהובילה לעליית מחירים ולא הניבה את הניצחון המהיר שהבטיח טראמפ בתחילתה, לפני קרוב לשמונה חודשים. טראמפ עצמו התנדנד בחודשים האחרונים בסוגיית חידוש הלחימה העצימה.
הלחץ מישראל והמגעים בוושינגטון
ריכוז הכוחות האמריקאי באזור
במקביל למגעים המדיניים, צבא ארצות הברית ריכז בשבועות האחרונים כוח אדיר באזור, הכולל ספינות מלחמה, מטוסי קרב ומפציצים. מוקדם יותר השבוע הגיעה לאזור נושאת מטוסים שלישית, "תאודור רוזוולט", בפעם השנייה בלבד מאז מלחמת עיראק ב-2003, אף שנושאת המטוסים "ג'ורג' וושינגטון" עשתה במהרה את דרכה חזרה לאוקיינוס השקט. לצד עשרות מטוסי קרב המוצבים במזרח התיכון, מפציצים ארוכי טווח מדגמי B-1 ו-B-2 בארצות הברית נמצאים מזה שבועות בכוננות של 96 שעות למשימות אפשריות באיראן.
בנק המטרות והאיום הכימי
על פי ה"ניו יורק טיימס", כל תקיפה אמריקאית תתמקד ככל הנראה במאגרי הטילים והכטב"מים שמשמרות המהפכה שיקמו מאז השלבים הראשונים של המלחמה, וכן במתקני אנרגיה ובמפקדות של משמרות המהפכה. התוכניות הישראליות כוללות גם תקיפות נוספות במתקני גרעין ופגיעה נרחבת בתשתיות האנרגיה של איראן באופן שישבית את החשמל לתעשייה ולאזרחים, מהלך שטראמפ טרם אישר.
כדי לשכנע את ארצות הברית לפעול, ישראל מדגישה כי איראן מחזיקה ביכולות נשק כימי וביולוגי משמעותיות העלולות לשמש בפיגועי טרור נגד ארצות הברית ואירופה או להיות מורכבות על כטב"מים. בקהילת המודיעין האמריקאית אכן מזהים מאמצים איראניים מוגברים בתחום זה, אך ההערכה הרווחת בוושינגטון היא כי טהרן פועלת למטרות הרתעה בלבד.