ההחלטה ההיסטורית בהאג שעלולה להשפיע על המשפט נגד ישראל

בית הדין בהאג קבע לראשונה כי מדינה הפרה את אמנת רצח העם, בעקבות מעשי מיאנמר נגד בני הרוהינגיה • הפסיקה עשויה להשפיע גם על המבחנים המשפטיים בתביעה נגד ישראל, אך ההליך בעניינה נבחן בנפרד

אלי לאון צילום: פרטי
עקבו אחרינו
פליטי רוהינגיה במיאנמר
פליטי רוהינגיה במיאנמר | צילום: רויטרס
3
גלריה

מיאנמר היא המדינה הראשונה, בניגוד לאדם פרטי, שנקבע כי היא נושאת באחריות להפרת אמנת האו"ם למניעת רצח עם משנת 1948. אף שלבית הדין אין סמכות לאכוף את פסיקותיו, הקביעה כי מיאנמר ביצעה רצח עם עשויה ליצור תקדים משפטי חשוב ולסלול את הדרך לקביעת פיצויים עבור שורדי הרוהינגיה.

בית הדין הבינלאומי בהאג
בית הדין הבינלאומי בהאג | צילום: רויטרס

את התביעה נגד מיאנמר הגישה גמביה בשנת 2019 למוסד השיפוטי העליון של האו"ם בהאג, ומאז הצטרפו אליה רשמית 11 מדינות נוספות. ארצות הברית כבר הגדירה בעבר כרצח עם את מסע האלימות של כוחות הביטחון במיאנמר, שהגיע לשיאו לפני תשע שנים בגל של הרג, אלימות מינית והצתות המוניות. דוברת ממשלת מיאנמר בבירה נייפידאו לא ענתה לשיחת טלפון שביקשה את תגובתה לאחר מתן הפסיקה.

התיק התמקד בשאלה האם מיאנמר פעלה בכוונה מוגדרת להשמיד פיזית את בני הרוהינגיה, כולם או חלקם, כקבוצה אתנית או דתית. על פי הגדרת האו"ם, ביצוע מעשים של הרס תרבותי בלבד אינו מספיק כדי שאלימות כזו תיחשב לרצח עם.

התביעה הוגשה בעקבות "מבצעי טיהור" שביצעה מיאנמר בשנת 2017, במהלכם פשטו כוחות הביטחון של המדינה והמון אתני מראחין על קהילות הרוהינגיה. על פי הערכות האו"ם, הם שרפו כ-400 כפרים והרגו לפחות 10,000 בני אדם. המבצע היווה ענישה קולקטיבית בתגובה למתקפות של חמושים מבני הרוהינגיה על תחנות משטרה ובסיס צבאי. מעשי הטבח הובילו לבריחת הפליטים המהירה ביותר בהיסטוריה המודרנית, וכיום מתגוררים כ-1.2 מיליון מבני הרוהינגיה במחנות פליטים צפופים בבנגלדש.

מצעד צבאי במיאנמר
מצעד צבאי במיאנמר | צילום: REUTERS/Soe Zeya Tun/File Photo

ברוב של 14 שופטים מול אחד, החליט בית הדין כי מיאנמר "חייבת להפסיק כל הפרה מתמשכת של התחייבויותיה" מתוקף אמנת רצח העם, וקבע כי היא מחויבת לפצות את בני הרוהינגיה. עם זאת, כדי לאכוף את פסיקתו עשוי בית הדין להזדקק לתמיכת מועצת הביטחון של האו"ם, שבה חברות סין ורוסיה, הצפויות ככל הנראה להגן על מיאנמר.

כיצד עשויה הפסיקה להשפיע על התביעה נגד ישראל?

פסק הדין בעניין מיאנמר עשוי להנחות את השופטים גם בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בדצמבר 2023, בטענה כי ביצעה רצח עם בפלסטינים ברצועת עזה. בשני התיקים עולה השאלה כיצד מוכיחים כוונה להשמיד קבוצה מוגנת, כולה או חלקה. במקרה של מיאנמר קבעו השופטים כי הכוונה להשמיד חלק ניכר מבני הרוהינגיה הייתה המסקנה הסבירה היחידה שניתן להסיק מדפוס הפעולה של כוחות הביטחון. בתיק העזתי יידרשו השופטים לבחון בנפרד את הראיות שהציגו הצדדים.

ישראל דוחה את ההאשמה וטוענת כי מלחמתה מכוונת נגד חמאס בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. ב-2024 הוציא בית הדין צווי ביניים המחייבים את ישראל, בין היתר, לפעול למניעת מעשים האסורים באמנה ולאפשר הכנסת סיוע הומניטרי. ההליך עודנו בשלב הטיעונים בכתב. ישראל הגישה את כתב ההגנה שלה במרץ 2026. לדרום אפריקה ניתן עד 22 בנובמבר 2027 להשיב עליו, ולישראל עד 22 במאי 2029 להגיש את תשובתה.

תגיות:
ישראל
/
מיאנמר
/
בית הדין הבינלאומי בהאג
/
רצח עם