בהמשך העימות, כשנשאל האם ישראל אינה האויב המרכזי שעל מדינות האזור להתאחד נגדו, דחה א-שייח' עלי את הטענה על הסף. "האויב הראשון, המרכזי והבסיסי הוא איראן ולא ישראל", הצהיר. "מה לי ולישראל? אין לי גבול עם ישראל, איני קרוב לישראל, וישראל אינה מתערבת במצבי או בפוליטיקה שלי. איראן, עם גבול של 1,400 קילומטרים, היא זו שנכנסת אליי לעיראק". כשנשאל על זהותו הערבית הוסיף: "אני רואה את העוול מהצד האיראני, ואיני רואה כל עוול מהצד הישראלי. האם הוא כובש את ארצי או הגיע לעיראק?".
דבריו של הפוליטיקאי העיראקי מתכתבים עם ההיסטוריה של יהדות בבל, אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם. כפי שציין מזיג, שמשפחת אמו עלתה מבגדד, בשנת 1917 היוו היהודים כ-40% מתושבי הבירה העיראקית. ואולם, פרעות ה"פרהוד" בשנת 1941 וגל רדיפות שהגיע לשיאו בחקיקה לשלילת אזרחות ובהקפאת נכסי הקהילה הובילו לכך שעד שנת 1951 נאלצו מרבית יהודי עיראק לעזוב את המדינה ולעלות לישראל במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה", תוך שהם מותירים מאחוריהם קהילה מפוארת בת אלפי שנים.