לדברי פארסי, סיום פסגת המנהיגים של ארצות הברית, סין ורוסיה מגביר את החשש כי טראמפ ייענה ללחץ הישראלי ויחדש את המתקפה על איראן. עם זאת, הוא מזכיר כי הנשיא האמריקאי כבר נסוג בעבר מכוונות לפעולה צבאית ברגע האחרון. "הפחתת הסיכון למלחמה אינה מגדילה באופן אוטומטי את הסיכוי להסכם", מדגיש פארסי.
הלחץ של נתניהו והחלון הפוליטי שמצטמצם
פתרון הגבינה השווייצרית
פארסי מכנה את התרחיש הזה "פתרון הגבינה השווייצרית", בשל הפערים שייווצרו בהדרגה במערכת האכיפה האמריקאית. לפי התרחיש, הסנקציות על איראן לא יבוטלו באופן רשמי, אך הפיקוח על יישומן ייחלש. מדינות באסיה ובמזרח התיכון יוכלו להרחיב בהדרגה את המסחר וההשקעות באיראן, בהיקפים גדולים מאלה המתאפשרים כיום.
כך עשוי להיווצר שיווי משקל עדין: מצד אחד, וושינגטון תוכל להמשיך לטעון שמשטר הסנקציות נותר על כנו; מצד שני, האכיפה תהיה רופפת מספיק כדי שטהרן לא תראה צורך לערער את המצב החדש. לדברי פארסי, זוהי האפשרות היחידה לנסיגה אמריקאית ללא הסכם שעשויה להחזיק מעמד לאורך זמן.
אם טראמפ יבחר להתרחק מהעימות אך ימשיך לאכוף את המצור במלואו, ארצות הברית ואיראן יישארו במצב של עימות מתמשך, שעלול להידרדר שוב למלחמה. לעומת זאת, שחיקה הדרגתית של המצור עשויה להפחית את הלחץ ולהעניק לשני הצדדים אפשרות להימנע מהסלמה, גם בלי להגיע להסכמות רשמיות.
מדוע טראמפ עשוי לוותר גם על הסכם?
פארסי מדגיש כי גם אם הסיכון למלחמה יפחת, אין פירוש הדבר שארצות הברית ואיראן יתקרבו להסכם. בין הצדדים עומדות מחלוקות משמעותיות, ובהן גורלו של מלאי האורניום המועשר האיראני, עתיד תוכנית ההעשרה, הפסקת אש אזורית והסרת הסנקציות. לכך מתווסף המחיר הפוליטי שטראמפ עלול לשלם אם יסכים לפשרות מול טהרן.
על רקע הקשיים הללו, פארסי מעריך כי התרחיש הסביר יותר אינו מלחמה נוספת או הסכם שלום, אלא מצב ביניים שונה מהמדיניות הנוכחית של לחץ כלכלי מתמשך. לפי התרחיש שהוא מציג, טראמפ עשוי להכריז על ניצחון, להסיג כוחות אמריקאיים, להתרחק משולחן המשא ומתן ולהמשיך להצהיר כי המצור והסנקציות על איראן נותרו בתוקף. אלא שבפועל, ארצות הברית תאפשר לאכיפה שלהם להיחלש בהדרגה.
פארסי מדגיש כי תרחיש "הגבינה השווייצרית" רחוק מלהיות הפתרון המועדף בעיניו. לדבריו, הסכם שלום שיסיים 47 שנות עוינות בין ארצות הברית לאיראן, ימנע הפצת נשק גרעיני, יפתח את הכלכלה האיראנית לחברות אמריקאיות ויתרום ליציבות האזורית, ישרת טוב יותר את האינטרסים של וושינגטון.
אלא שהסכם כזה יחייב את טראמפ להתפשר ולהעניק לאיראן תמורות, והדבר עלול להיתפס כהודאה בכישלון המערכה הצבאית שניהל. פארסי מזכיר בהקשר זה את מזכר איסלאמאבאד, שמבקריו ראו בו ביטוי לכישלון האסטרטגיה האמריקאית. לכן, להערכתו, האפשרות לסגת מהעימות בלי הסכם עשויה להיות אטרקטיבית במיוחד עבור הנשיא האמריקאי.