במקביל לביקור, אישר הפרלמנט הלבנוני ב־12 בנובמבר הצעת חוק הנוגעת להסכם שיתוף פעולה צבאי עם טורקיה, בהיקף של כשלושה מיליון דולר על פני חמש שנים. לדברי החוקרים האמריקאים, ההתפתחויות הללו ממחישות את ניסיונה של אנקרה לבסס דריסת רגל במוסדות הלבנוניים, באופן שיעניק לה השפעה על הסדרי הביטחון העתידיים במדינה.
מארדואן ועד חיזבאללה
המאמצים הטורקיים להרחיב את ההשפעה בלבנון אינם חדשים. במשך שנים פעלו ארגוני סיוע טורקיים בכפרים טורקמניים בצפון המדינה, במקביל לחיזוק הקשרים בין אנקרה לבין השלוחה הלבנונית של האחים המוסלמים, שאף הקימה משרד בטורקיה לצורך העמקת שיתוף הפעולה הפוליטי והארגוני.
ביוני האחרון הצהיר ארדואן כי ביטחונה של טורקיה אינו מתחיל בדרום המדינה, אלא גם ב"חלב, דמשק וביירות". החוקרים רואים בהצהרה הזאת ביטוי לתפיסת הביטחון האזורית של אנקרה, המבקשת להרחיב את השפעתה מעבר לגבולותיה. טורקיה כבר ביססה נוכחות צבאית בסוריה ופיתחה קשרים הדוקים עם השלטון בדמשק, בין היתר באמצעות אימונים וסיוע ביטחוני. כעת, לפי החוקרים, היא פועלת במקביל להעמקת הקשרים גם עם לבנון.
הם מציינים כי במסגרת המאמצים שמובילה ארצות הברית להסדרה בין ישראל ללבנון, שיקום האזור אמור להיות קשור להתקדמות בפירוק התשתיות הצבאיות של חיזבאללה. טורקיה, לעומת זאת, מציעה סיוע לשיקום מבלי להציב באופן מפורש את פירוק הארגון מנשקו כתנאי. כך, לטענתם, אנקרה עשויה לספק לביירות מסלול חלופי לזה שמקדמת וושינגטון.
המחלוקת על פירוק חיזבאללה מנשקו
יישום ההסדר הביטחוני שמקדמת ארצות הברית בין ישראל ללבנון נתקל בקשיים משמעותיים, בעיקר בשל הסתייגותה של ההנהגה הלבנונית מפירוק חיזבאללה מנשקו באמצעות כוח. בביירות טוענים כי על ישראל לסגת משטח לבנון ולהפסיק את פעולותיה הצבאיות, וכי סוגיית נשקו של חיזבאללה מחייבת הידברות פוליטית פנימית. ישראל, מנגד, דורשת התקדמות ממשית וניתנת לאימות בפירוק הארגון מנשקו כתנאי לנסיגה.
בחודש יולי דיווח העיתון הלבנוני "א־נהאר" כי גורמים המקורבים לארדואן הביעו הסתייגות מהמתווה האמריקאי, מחשש שחיסול כוחו הצבאי של חיזבאללה יעניק לישראל חופש פעולה רחב יותר להפעלת לחץ על לבנון וסוריה. לפי החוקרים, אנקרה מעדיפה תהליך מדיני ממושך שבמסגרתו חיזבאללה ישמור על חלק מיכולותיו הצבאיות העצמאיות. מצב כזה עשוי לאפשר לטורקיה להציג את עצמה כמתווכת בין לבנון לארצות הברית, ובמקביל להמשיך להשפיע על הסביבה הביטחונית בגבולה הצפוני של ישראל.
לצד המהלכים המדיניים והכלכליים, טורקיה ממשיכה להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם צבא לבנון. אנקרה כבר העניקה לצבא הלבנוני אימונים, ציוד וסיוע טכני, והציעה לסייע בציוד הגדוד החדש המתוכנן לפעול בדרום המדינה, כחלק מהמאמץ להרחבת ריבונותה של ממשלת לבנון מדרום לנהר הליטני.
המגעים החשאיים בין טורקיה לחיזבאללה
התפתחות נוספת נחשפה ב־1 באוקטובר, כאשר סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה, מפי שישה מקורות, כי נציגים של ממשלת סוריה ושל חיזבאללה השתתפו בספטמבר בשיחות חשאיות בטורקיה. על פי הדיווח, המגעים אורגנו באמצעות ערוצי הביטחון והמודיעין הטורקיים ועסקו בחששות ביטחוניים הדדיים. לדברי שראווי וג'ידי, הקשרים האלה מספקים לאנקרה יכולת להשפיע לא רק על ממשלת לבנון, אלא גם על אחד הגורמים המרכזיים המעורבים בעימות עם ישראל.
במאמרם קוראים שראווי וג'ידי לממשל האמריקאי לדחות כל הסדר חלופי שאינו כולל התקדמות ממשית וניתנת לאכיפה בפירוק התשתיות הצבאיות של חיזבאללה. לדבריהם, על וושינגטון להתנגד גם לאפשרות של הצבת כוחות טורקיים בדרום לבנון, אם מהלך כזה יפגע ביכולת לפקח באופן עצמאי על פירוק הארגון מנשקו או ייצור מנגנון ביטחוני מתחרה להסדר הקיים.
החוקרים מזהירים במיוחד מפני האפשרות שטורקיה תנצל את השפעתה הגוברת בלבנון כדי לשמר את חיזבאללה כגורם צבאי עצמאי, שישמש משקל נגד לישראל ומנוף לחץ עליה. לטענתם, גם אם אנקרה אינה מבקשת עימות ישיר עם ישראל, שימור המצב שבו חיזבאללה ממשיך להחזיק בנשק עלול להפוך את לבנון לזירה נוספת בתחרות האזורית בין שתי המדינות.
הקלף של ארדואן מול טראמפ
לפי החוקרים, לבנון עשויה להסתייע בקשרים האלה כדי להפחית את הלחץ האמריקאי לפירוק חיזבאללה מנשקו, מבלי לסגת באופן רשמי מהתחייבויותיה. אנקרה עשויה לנסות לשכנע את וושינגטון להעניק עדיפות לנסיגה ישראלית ולהפחתת המתיחות, תוך השארת פירוק חיזבאללה מנשקו לתהליך פוליטי פנימי בלבנון. בתרחיש כזה, הקצב והאופן של יישום ההסדר יהיו תלויים במידה רבה בהחלטות ממשלת לבנון, ולא בהכרח בדרישות הביטחוניות של ישראל.
הם מסכמים כי התרחבות ההשפעה הטורקית בלבנון, ללא התקדמות בפירוק חיזבאללה מנשקו, עלולה לבוא על חשבון האפשרות להגיע להסכם שלום יציב בין ישראל ללבנון.