פסיקה דרמטית בהאג: התביעה נגד ישראל עשויה לקבל תפנית

פסיקה תקדימית בהאג שקבעה כי מיאנמר ביצעה רצח עם עשויה להשפיע על התביעה נגד ישראל בגין המלחמה בעזה. השופטים הרחיבו את בחינת הכוונה לרצח עם, ומומחים מעריכים כי הדבר עשוי לסייע לדרום אפריקה

אלי לאון צילום: פרטי
עקבו אחרינו
בית הדין בהאג
בית הדין בהאג | צילום: רויטרס

אף שההכרעה בתיק שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בסוף שנת 2023 צפויה להתקבל רק בעוד שנים, השופטים בהאג בחנו שאלות מהותיות שיעמדו גם במרכז הדיון על פעילות צה"ל, ובהן כיצד להוכיח כוונה לביצוע רצח עם וכיצד להעריך פגיעה נרחבת באזרחים תוך כדי לחימה בחמושים.


תקיפת צה"ל בבית החולים נאצר ברצועת עזה | צילום: רשתות ערביות

נקודת המפנה המרכזית בפסיקה טמונה במחלוקת בין השופטים לגבי הראיות הנדרשות להוכחת כוונה כזו. שופטי הרוב הרחיבו את הפרשנות המשפטית ובחנו גם הקשרים רחבים יותר, כגון פגיעה ביסודות הקהילה והיסטוריה של אפליה. ששת שופטי המיעוט מתחו ביקורת חריפה על הגישה החדשה וכתבו כי היא מובילה להערכה רחבה ובלתי מוגדרת הגובלת בשרירותיות.

ישראל דוחה בתוקף את ההאשמות ברצח עם ומדגישה כי המלחמה, שפרצה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 שבה נרצחו כ-1,200 בני אדם ונחטפו כ-250, נועדה לחסל את ארגון הטרור הפועל מתוך אוכלוסייה אזרחית. לפי נתוני גורמי בריאות מקומיים בעזה, יותר מ-70 אלף פלסטינים נהרגו במלחמה, מבלי להבחין בין חמושים לאזרחים. בחודש מרץ האחרון הגישה ישראל את כתב ההגנה שלה לבית הדין, ולפי החלטה עדכנית לדרום אפריקה יש זמן עד נובמבר 2027 להגיש את תשובתה, ולאחריה תוכל ישראל להגיב עד שנת 2029.

תגיות:
ישראל
/
רצועת עזה
/
דרום אפריקה
/
מיאנמר
/
בית הדין הבינלאומי בהאג
/
רצח עם