בשנת 2012 זכה האיחוד האירופי בפרס נובל לשלום בזכות "המאבק המוצלח לשלום ולפיוס ולמען דמוקרטיה וזכויות אדם". חברי הוועדה טענו כי "תפקיד הייצוב שמילא האיחוד האירופי סייע להפוך את מרבית אירופה מיבשת של מלחמה ליבשת של שלום". "אנחנו צריכים לשמור על מה שהשגנו ביבשת הזאת ולא לאפשר לה להתפורר מחדש", הוסיף יו"ר הוועדה דאז, תורביון יאגלנד.

אלא שההצלחה של אירופה בשנה האחרונה כ"יבשת של שלום" הייתה חלקית בלבד. היא אומנם לא ידעה מלחמות חמושות, אבל בהחלט ידעה מלחמות מילוליות. בשנה החולפת נאלץ האיחוד להתמודד עם האתגרים המורכבים ביותר שעמדו לפתחו מאז כינונו בשנת 1992, ואשר לעתים גם איימו על המשך עתידו כגוש משותף. "זו הייתה שנה מהגיהינום עבור האיחוד האירופי", הגדיר זאת העורך לעניינים אירופיים של סוכנות הידיעות רויטרס, פול טיילור.

מסכמים שנה: הפרטים שלא ידעתם על האירועים החשובים של 2015

לא פחות מ־12 פגישות פסגה נאלצו 28 מנהיגי המדינות החברות לקיים במרוצת 12 החודשים האחרונים - פי שלושה מהמספר המינימלי של הפגישות שקובע התקנון של האיחוד. על הפרק היו משבר הפליטים חסר התקדים, מתקפות הטרור של דאע"ש בצרפת ובדנמרק ועשרות מזימות נוספות שסוכלו, האיום מצד הקיצונים האסלאמים ששבים מסוריה לארצותיהם, משבר החוב של יוון שכמעט גרם להתפרקותו של היורו ולפרישתה של המדינה מהאיחוד, הדרישות שהציבה בריטניה לקראת משאל העם על המשך חברותה של הממלכה המאוחדת באיחוד, והמתיחות מול רוסיה על רקע המשבר באוקראינה והמלחמה בסוריה.

מול המשברים הללו נראה היה כי הערכים שניצבים בבסיסו של האיחוד האירופי החלו להתערער באופן חסר תקדים. הגוש האירופי, שהתגאה עד כה בשמירה על זכויות אדם, החל להציב סביבו חומות וגדרות ולקיים סיורים חמושים בגבולותיו החיצוניים על מנת לעצור את הפליטים שמבקשים לפתוח בחיים חדשים; החשש מטרור הוביל להגברת איסוף המידע שגם עלול לפגוע בזכות לפרטיות; המתח בין המדינות, ובמיוחד בין המנהיגים, גאה עם התבטאויות חסרות תקדים.

לנוכח חוסר האונים של המנהיגים מול האתגרים, ממשיכים להתחזק ברחבי היבשת הכוחות הרדיקליים, שלא רואים בעין יפה את הפליטים שנוהרים אל האיחוד ולא בוחלים בהתבטאויות גזעניות ולעתים אף בהתקפות אלימות. אחרי שבשנה שעברה רשמו מפלגות הימין, ובעיקר הימין הקיצוני, הישגים בבחירות לפרלמנט האירופי, השנה הם רשמו גם הישגים בדנמרק, בפינלנד ובפולין. בצרפת ממשיכה החזית הלאומית של מארין לה פן לשגשג על אף התבוסה בסיבוב השני של הבחירות המקומיות מוקדם יותר החודש. בגרמניה עלתה לכותרות תנועת "פגידה" האנטי־אסלאמית, שקיימה הפגנות המוניות נגד המוסלמים. אלו הפכו לעתים לעימותים אלימים ביותר עם כוחות הביטחון.

זעזועים נוספים

נשיא הנציבות האירופית, ז'אן־קלוד יאנקר, הודה החודש כי "המשברים שנמצאים איתנו יישארו, ואחרים יגיעו". התחזית שלו לא מפתיעה לנוכח ההערכות כי אותן סוגיות שהטרידו את המנהיגים ימשיכו להעסיק אותם מיד אחרי ראש השנה האזרחית. ככל הנראה רוב העיניים יופנו לעבר בריטניה ולעבר משאל העם על ההישארות באיחוד, שעשוי להתקיים כבר השנה במקום בסוף 2017.

מדובר בסוגיה רגישה ביותר מאחר שכמעט כל תוצאה עשויה להביא לזעזועים נוספים. אם ראש הממשלה דיוויד קמרון יזכה בוויתורים שהוא דורש על מנת לשכנע את המצביעים לתמוך בהישארות בגוש, צפויות מדינות אחרות לדרוש אותם תנאים. אם המצביעים יחליטו שבריטניה יוצאת מהאיחוד, זו תהיה הפעם הראשונה שבה האיחוד מאבד אחת מחברותיו, שהיא גם הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד.

לכן סביר להניח שבשנה הקרובה האורות ידלקו שעות נוספות במטה האיחוד בבריסל, והמנהיגים ימשיכו בניסיון לחפש פתרון לשאלה שעולה כל פעם מחדש: האיחוד האירופי לאן?

לא רק הולנד וקמרון: שלושה מנהיגים חדשים שהעסיקו את העולם ב-2015

1. רוש מארק כריסטיאן קאבורה הושבע שלשום לנשיא החדש של בורקינה פאסו, אחרי שקיבל יותר מ–53% תמיכה בבחירות שנערכו בנובמבר. הבחירות נערכו שנה אחרי שהנשיא בלייז קמפאורה התפטר ונמלט מהמדינה בעקבות התקוממות נגד ניסיונו לשנות את החוקה. קאבורה הוא הנשיא האזרחי השני בתולדות המדינה האפריקאית מאז שקיבלה עצמאות מצרפת בשנת 1960.

2. יוהה סיפילה, מיליונר שעשה את הונו בתחום התקשורת, הוביל ב–19 באפריל את מפלגת המרכז לניצחון בבחירות הכלליות בפינלנד אחרי שגבר על מפלגת הקואליציה הלאומית ששלטה במדינה בארבע השנים האחרונות. סיפילה הקים ממשלה עם הקואליציה הלאומית ועם מפלגת הפינים הימנית הקיצונית שמתנגדת להגירה והגיעה למקום השני.

3. הבחירות לנשיאות סרי לנקה שהתקיימו ב–8 בינואר הסתיימו בתוצאה מפתיעה כאשר שר הבריאות לשעבר, מייטיריפלה סיריסנה, גבר על הנשיא זה עשר שנים, מהינדה רג'פקסה, שהיה אחראי לניצחון במלחמת האזרחים הממושכת נגד המחתרת הטמילית. אלא שסיריסנה לא השיג רוב למפלגתו בבחירות לפרלמנט ונאלץ לשתף פעולה עם מפלגת החזית הלאומית המאוחדת.

סיכום שנה באירופה: הכוחות הרדיקליים ממשיכים להתחזק ברחבי היבשת

28 מנהיגים, 12 פגישות פסגה ואינסוף משברים. השנה החולפת עימתה את האיחוד האירופי עם האתגרים המורכבים ביותר שידע וגרמה לחבריו לשאול: דרכנו לאן?