"הייתי במונית מהעיר לשדה התעופה כדי לטוס בחצות חזרה לישראל", סיפר ורדי כיצד הגיע למקום. "ממש בפאתי השדה, 200 מטר משער הכניסה, היה פקק ואי אפשר היה לנסוע. הייתה קצת המולה מסביב, מישהו אמר שהיו פיצוצים ונהג המונית הוריד אותי. בהתחלה לא היה ברור שזה פיגוע, אבל הטורקים אמרו שהיה 'בומב', דיברו על פיצוצים ויריות והיה ברור שלא תהיה טיסה. ואז התחילה המולה אדירה של אמבולנסים שנוהרים לתוך השדה, כלומר האמבולנסים הגיעו אחרינו, בדקה או שתיים. הצלחתי להיכנס בשער הכניסה ולהגיע ממש לפאתי הטרמינל, כששאר כלי התקשורת נעצרו בכניסה על ידי כוחות הביטחון. לזירת הפיגוע עצמו לא נתנו להתקרב, אבל עמדתי בערך 100 מטרים משם ואפשר היה לחוות היסטריה אנושית מאוד טבעית של אנשים שבורחים מפיגוע ואנשים שמספרים שדרכו אחד על השני כדי לברוח".
"כוחות הביטחון בסך הכל תפקדו בסדר בזמן שאחרי, ציין ורדי, "הייתה כמות מאוד גדולה של אמבולנסים, רכבי חילוץ והצלה ורכבי ביטחון שהגיעה, ממש בערימות, הייתה תחושה שהם נותנים מענה. הם סגרו הרמטית את השדה, וכל מי שהיה בתוך הטרמינל היה כלוא למשך כשעתיים, כלומר הם התאמצו להקפיא את המצב, לא לתת לאנשים להסתובב ולשלול אפשרות שיש עוד מפגע שעלול לירות.
"פגשתי ישראלי אחד שהיה נראה הלום קרב במין 'היי' כזה. הוא סיפר שעבר את הצ'ק-אין ואז שמע את הפיצוץ, ואז סגרו אותם באזור הצ'ק-אין והם לא יכלו לחזור. רק שעתיים אחרי הפיגוע כל מי שהיה בתוך טרמינל הצליח לצאת, גם אנשים שבאו כדי לתפוס טיסה, וכל הטיסות בוטלו, וגם אנשים שנחתו. ואז יצא מהטרמינל נחיל של אנשים, כמו יציאת מצרים, שלא היה להם כל כך לאן ללכת, ולא היו מוניות, השדה עיר רפאים, והתחילו ללכת כולם עם המזוודות לכיוון היציאה מהשדה".
"בכל מדינה אחרת זה היה מערער דרמטית את מצבו של המנהיג, אבל במקרה של ארדואן הוא הפך לאמנות את השתקת הביקורת ואת הפניית האצבע המאשימה החוצה, כל העולם אשם וכולם נגדנו", אמר ורדי. "זה מתחיל להשתנות ודווקא בעניין שלנו, ההחלטה שלו כן לשלב ידיים עם ישראל, וכן להתנצל בפני פוטין, מה שמעיד על המצוקה של ארדואן, שמסתכל ימינה ושמאלה ולא רואה אף בת ברית. ארצות הברית רחוקה, והוא סובל מדאעש, מאסד, מאירן ומפוטין ואין לו חברים. אבל הוא לא ייפגע מזה דרמטית כי הוא חינך פה את העם הטורקי שהוא השליט הבלעדי ואין לו אלטרנטיבה, ובאמת אין לו אלטרנטיבה, לא בשמאל ולא בימין".
עריכת תוכן 103F: אסף נבו