גם באל־קאעידה זיהו לא פעם את הפוטנציאל הגלום בבודדים שמוציאים לפועל פיגועים. מנהיג הארגון, איימן א־זוואהירי, אף הפציר בשנה שעברה בתומכי הארגון להישאר בארצותיהם ולבצע התקפות במקום להסתכן בנסיעה לאזורי עימות. מגזין האינטרנט "אינספייר", שמאחוריו עומדת הזרוע התימנית של אל־קאעידה, נחשב למדריך מוביל עבור מחבלים בודדים, כולל הנחיות כיצד לבצע התנקשויות והסברים על הרכבת מטעני חבלה.
אפשר להוסיף אליהם את עומר מאטין מהפיגוע במועדון באורלנדו, את לארוסי עבדאללה שרצח קצין משטרה בכיר ואת רעייתו בביתם ליד פריז, את איוב אל־חזני שניסה לבצע פיגוע ירי על הרכבת מאמסטרדם לפריז, וגם את מוחמד מראח שביצע את הפיגוע בבית הספר היהודי בטולוז, מהדי נמוש מהפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל ובני הזוג טשפין מאליק וסייד פארוק שביצעו את הפיגוע בסן ברנרדינו. וכמובן אסור לשכוח גם את פיגועי הבודדים שמתרחשים כאן מאז אוקטובר האחרון.
כמו לא מעט כנסים בנושא טרור בשנים האחרונות, התופעה של פיגועי "הזאבים הבודדים" העסיקה השבוע את משתתפי הכנס הבינלאומי השני למודיעין וליחידות מיוחדות של מגזין IsraelDefense והמרכז למורשת המודיעין בגלילות שנערך בתל אביב. הדוברים היו תמימי דעים כי בעוד המערכה נגד מאחזי דאעש בסוריה ובעיראק מצליחה והארגון מאבד שטחים נרחבים, היכולת התעמולתית של דאעש לא נפגעה, ולכן גם גוברת הסכנה של פיגועים ברחבי העולם, במיוחד מצד מחבלים בודדים.
"כיצד אתה מזהה סימנים של מישהו שאין לו קשר עם ארגון כלשהו, שרק קיבל השראה והחל להביע סוג מסוים של נאמנות? אני לא יודע. זה אתגר", הודה ג'יל דה קרשוב, המתאם של האיחוד האירופי למלחמה בטרור, בשיחה עם רויטרס בשולי הוועידה. תא"ל במיל' גל הירש הדגיש כי מדובר באתגר מודיעיני חסר תקדים, מאחר ששירותי הביון היו רגילים לאתר דיוויזיות וחטיבות - הקרחון שמעל לפני השטח, כפי שהוא תיאר זאת, אולם כיום יש צורך להסתכל מתחת לקרחון, ולחבר את כל הקשרים והנקודות שמתרחשות שם, כאשר כל מחבל בודד הוא למעשה נקודה בפני עצמה.
מאגרים משותפים של מודיעין, תעמולה נגדית ברשתות החברתיות והגברת אמצעי המעקב הטכנולוגיים בניסיון לזהות מפגעים פוטנציאליים היו רק חלק מהאמצעים שהועלו על מנת להתמודד עם התופעה. לכך צריך להוסיף עוד השקעה חסרת תקדים באותן שכבות חלשות של מהגרים ובני מהגרים שממלאים את מדינות אירופה, ומרגישים כיצד המדינה מתעלמת מהם.
בינתיים, כך נראה, סביר להניח שטרור "הזאבים הבודדים" ימשיך ללוות אותנו עוד שנים לא מעטות, גם אחרי הבסתו הפיזית של דאעש. המקרה של המחבל מניס, שעבר תהליך הקצנה מהיר שככל הנראה הסתכם בשבועות ספורים בלבד, מלמד שהאתגר רק גובר עבור שירותי הביטחון. וכאשר גם כאן - עם כל הניסיון משנים של לחימה בטרור - עדיין מתקשים שירותי הביון לזהות כל מחבל פלסטיני שיוצא מביתו ומחליט לדקור או לדרוס, מה נוכל להגיד על מדינות אירופה, שבמשך שנים עצמו עין ועדיין מחפשות את הדרך להתמודד עם הפצצה שהונחה לפתחן.
התרעות פיקוד העורף