כשעמדה ווילסון מחוץ לבטאקלאן לפני שהתחילה ההופעה אמרה כי "אני מנסה לא לחשוב על זה. אני גאה בעצמי על כך שאני מספיק חזקה כדי להגיע לכאן שוב, ואני יודעת שאני צריכה להראות שאני מסוגלת לעשות את זה. עוד לא הפנמתי את זה. כשאכנס להופעה זה יהיה רגע מרגש בשבילי אבל עכשיו אני מנסה לא לחשוב על זה. הלוואי שיכולתי לדבר עם היורים. כשזה קרה אחרי שניק מת הרמתי את היד באוויר ושאלתי את הבחור עם הקלצ'ניקוב 'מה אתם עושים? למה אתם עושים את זה?' והוא הנמיך את הרובה והפסיק. הם נראו כל כך נורמלים".
שורדת אחרת, קלי לה גוון בת ה-22, שהייתה בין האחרונים שעזבו את הבטאקלאן לאחר שהתבצרה בחדר עם עוד 25 בני אדם אמרה: "אני לא יכולה לחכות לראות חיים ושמחה באולם הזה ולא רק טבח. המוזיקה והתרבות חייבות לתבוע את מקומן מחדש. זה מאוד משמח אותי".
אורליין פרין בן ה-25, שאיבד חבר בבאטאקלאן וניצל, אמר שהרגיש שזו "חובה" להגיע כדי לזכור את אלו שנרצחו. "הרגשתי בסדר בחוץ אבל עכשיו אני מרגיש לא בנוח - אחרי השיפוץ המקום נראה בדיוק אותו דבר". הוא אמר שהיה מעדיף לראות שם את איגלז אוף דת' מטאל, אבל אבל גם אם זה סטינג או כל אחד אחר - הדבר החשוב הוא להיות פה".
סטינג הבטיח "לכבד את זכר אלו שאיבדו את חייהם בתקיפה" בנובמבר 13 2015. 1,500 הכרטיסים להופעה נמכרו בתוך חצי שעה לאחר תחילת המכירה, והאבטחה במקום כבדה מאוד
יותר מ-400 איש עדיין מתאוששים מהפציעות. 20 עדיין מאושפזים, 66 מקבלים טיפול פסיכולוגי כדי להתגבר על הטארומה. כאלף בני אדם איבדו איבדו קרוב משפחה וכ-50 ילדים יגדלו ללא אחד מהוריהם. רבים מתקשים להמשיך בחייהם. מורין ראסל סיפרה: "אני מרגישה כמו ג'יממס בונד, כאילו הכל יכול להתפוצץ מאחורי".
כזכור, הטבח בתיאטרון הבטאקלאן היה הפיגוע הראשון בסדרת פיגועים שהיכתה בפריז בלילה שבין ה-13 ל-14 לנובמבר בשנת 2015, שבמסגרתה נהרגו 130 בני אדם ועוד מאות נפצעו. את הפיגוע ביצע תא טרור שהורכב משמונה מחבלים, שבעה מהם התאבדו במהלך הפיגוע והשמיני נתפס כארבעה חודשים לאחר מכן. ארגון דאעש נטל אחריות על הפיגוע.
התרעות פיקוד העורף