קייפטאון הפעילה צעדי חירום על מנת למנוע בזבוז מים, כולל העמדה לדין של בעלי בתים שעבורים את גבול הצריכה היומית העומד על 87 ליטרים. למרות זאת, הצעדים לא עזרו וגרמו לרשויות להקדים את "יופ האפס" בתשעה ימים.
"בגלל ירידה של 1.4% בגובה המים בסכר, 'יום האפס' הוקדם ל-12 באפריל", אמר סגן ראש העיר, איאן נילסון. לדבריו, "כל יום שבו צריכת המים עולה על 500 מיליון ליטר, היום האחרון של אספקת מים נורמליים מתקרב". נילסון הוסיף עם זאת, כי "עדיין אפשר לדחות את 'יום האפס' אם כולנו נשנה את הדרך הנוכחית בה אנחנו מתנהלים".
צעדים נוספים שננקוט על מנת לצמצם את צריכת המים כוללים בקשה מחקלאים להפחית בהשקייה, מחברות השכרות רכב להפסיק לשטוף רכבים. גם בענף התיירות מורגשת הבצורת, כשהמלונות בעיר הגבילו את השימוש במים.
כעת מתקיימים דיונים עם צבא דרום אפריקה על מנת לאחסן מים בבסיסי הצבא, מה שלא מנע מהרשויות לספוג ביקורת חריפה על כך שלא יישמו את המגבלות הרבה יותר מוקדם ולמעשה התעלמו מאזהרות המומחים בשנים שלפני הבצורת.
המומחים עצמם אומרים הסיכוי שהמטרה שהציבו הרשויות בקייפטאון יושגו קלוש. "'יום האפס' היה בכיוון אחד וזה אלינו", אמרה כריסטין קולווין, מומחית למים טריים בקרן העולמית לחיות בר. "הדרך היחידה לדחות את 'יום האפס' היא שתושבי העיר ישנו בדרמטיות את הרגלי צריכת המים שלהם, אבל לא עשינו זאת בהצלחה רבה עד כה. גם עכשיו, רק חצי מהתושבים מגבילים עצמם ל-87 ליטר ביום".
הלן זיל, ראש ממשלת מחוז קייפ המערבי, אמרה כי אם כל משפחה בעיר תשלח אדם אחד להביא מים, כ-5,000 בני אדם יתאספו בכל נקודת חלוקה בכל יום. "כמו שהדברים עומדים כעת, האתגר שאנו עומדים בפניו גדול יותר מכל מה שעיר גדולה היתה צריכה להתמודד איתו מאז פיגועי ה-11 בספטמבר", אמרה זיל, שכינה בעבר ראש עיריית קייפטאון.
התרעות פיקוד העורף