מקור רשמי העוסק בעניינים בינלאומיים באיחוד האמירויות אמר אתמול בשיחה עם "מעריב": "הכוונה היא להקים את השגרירויות בשתי המדינות מיד בהתחלה, עם חתימת ההסכם, משום שאין נורמליזציה הדדית בלי נוכחות הדדית בשטח. אבל", הוסיף המקור, "לשני הצדדים ברור ששגרירות האיחוד לא תוקם בירושלים".
לדבריו, ההצהרה המשותפת מסמנת את תחילתו של תהליך, "אבל תהליך אינו קורה אם אין רצון טוב ואמון משני הצדדים - ומרכיבים אלה באו לידי ביטוי בהצהרה". להערכתו, היחסים עם ישראל יתפתחו בכמה מישורים. בשלב הראשון הם יתמקדו בשיתופי פעולה כלכליים, מדעיים, טכנולוגיים, רפואיים ותרבותיים - והם שיובילו את היחסים הדיפלומטיים. "שני הצדדים לקחו סיכון בהסכם, ועכשיו עליהם להביא בחשבון לשכנע את דעת הקהל בשני הצדדים, תוך דגש על תרומת ההסכם לשלום באזור ובלי לנהל מלחמות שיש הדורשים אותן. אצלנו זאת עבודה קשה, אבל הבאנו זאת בחשבון כשהוחלט על ההסכם", סיכם המקור.
זאת ועוד, גורם המקורב לממשלה בחצי האי ערב, שאיננה מקיימת קשרים עם ישראל, אמר ל"מעריב" כי בעקבות ההסכם עם איחוד האמירויות גם ממשלתו תהיה מעוניינת בנורמליזציה ובקשרים עם ישראל. יש לציין שזוהי מדינה שאינה נכללת ברשימת המדינות שמתפרסמת בכל פעם שעולים שמות של מועמדות לכינון יחסים עם ישראל. לדברי המקור, גורמים כלכליים בעלי השפעה הם שדוחפים למסד את קשרי מדינתו עם ירושלים.
התרעות פיקוד העורף