"כנראה שהפוליטיקה הירדנית לא פחות סבוכה ויצרית מהפוליטיקה הישראלית", אמר פסקין. "אני חושב שאפשר להגיד שזו הפיכה שלא הייתה, ושלמלך עבדאללה היו שתי מטרות - להרחיק את אחיו למחצה, הנסיך חמזה, מהעשייה ומהציבוריות הירדנית, ובנוסף הייתה פה גם קריאה לעזרה ולסיוע. בעשור האחרון העולם הערבי זנח את ירדן והיא הולכת ומתדרדרת מבחינה כלכלית".
לדבריו, "אפשר לומר שמ-2011 - תחילת האביב הערבי, ראינו התכנסות של כל המדינות לצרכים של עצמן, גם סעודיה והאמירויות שהיו המסייעות העיקריות של ירדן והעדיפו להכניס את הכספים לכלכלה שלהן. במקביל, ירדן ספגה מכה קשה כשמיליון פליטים סוריים נכנסו אליה, ובמדינה כזו, שהיא נעדרת משאבים, אפילו בדברים הבסיסיים כמו נושא המים, צריך להבין את גודל הבור. אם רוצים לדעת, דווקא המערכת הבינלאומית, אירופה וארצות הברית, היו אלו שהכניסו את היד לכיס. בעשור שהסתיים בשנת 2019 עלה לקהילה הבינלאומית להחזיק את הראש הכלכלי הירדני מעל המים כ-26 מיליארד דולר".
על האבטלה בירדן אמר פסקין: "גם המלך הירדני עשה טעויות מול המפרציות, אבל הקורונה ובייחוד הגל האחרון שהחל בפברואר הוא באמת קשה מנשוא. אנו מדברים על 25 אחוזי אבטלה, אחד מכל שלושה ירדנים מתחת לקו העוני, והעסק הכי טוב כיום בירדן זה לפתוח משרד עורכי דין שמטפל בהגירת עובדים".
על חמזה אמר כי הוא "כבר 17 שנה נעדר מכל גישה למוקדי כוח, לא בצבא ולא בשבטים", והוסיף כי הוא "לא היה דמות שבאמת מאיימת על המלך, אולי על יורש העצר".
לדבריו, "הוא נהנה מפופולריות ברחוב הירדני, בעיקר בגלל שהוא דומה לאביו. יכול להיות שהוא דיבר עם אנשים כאלו ואחרים, היה במגע עם ראשי שבטים. אם אנחנו מדברים על עוצמה פוליטית, דווקא זה מזכיר את האחים המוסלמים. יש להם מפלגה שם שהיא הגוף הפוליטי החזק בירדן. אני מניח שאם היו בחירות חופשיות, כוחם של האחים המוסלמים היה גדול ביותר, בטח על גבי המצוקה הנוכחית".
במענה לשאלה האם ישראל צריכה לחשוש מהתקופה המורכבת בירדן אמר פסקין: "אני חושב שהמפחיד הוא מה שאנו לא מכירים. ירדן כמונו צריכה יציבות גיאו-פוליטית, ואני חושב שעם המלך והשלטון הנוכחי זה מה שייתן את היציבות. תסריטים אחרים יכולים להיות בעייתיים יותר".
התרעות פיקוד העורף