"כבר שנה ורבע אני רואה את החיזור הטורקי הנמרץ", אמר תחילה. "אני חושב שזה היה די מובן שבמשך כמעט שנה לא הגבנו לחיזור הזה, נוצר חוסר אמון גדול מאוד בין הצדדים, עם אפילו עוינות הדדית ולא האמנו לארדואן. בחודשים האחרונים, בעיקר הנשיא הרצוג התחיל להאמין, שכנע את שאר המערכת והנה יוצאים לדרך", הוסיף.
לגבי המניעים של ארדואן לפגישה, טען ליאל: "יש לזה כמה סיבות, אני חושב שהגדולה שבהן והחשובה שבהן זה שהוא עשה סדרה גדולה של שגיאות אזוריות ואפילו גלובליות שהביאו אותו למצב של בידוד אזורי, שגם השפיע לא טוב על הכלכלה שלו. הוא הרגיש שהוא צריך להיחלץ מהבדידות הזאת". עוד אמר: "במקביל, מה שקרה, זה שישראל התחילה לפרוח אזורית עם הסכמי אברהם, והוא הבין שבמטוטלת, הוא נמצא למטה ואנחנו למעלה, והוא זרק חבל ומנסה לטפס".
האם ייתכן שיתוף פעולה בין ישראל וטורקיה בעתיד בעקבות המפגש? ליאל העריך: "אני חושב שאין מה להפסיד. במצב העניינים, כמו שהם נמצאים כרגע, אנחנו עם היד על הברז. הוא חיזר אחרינו, אנחנו פתחנו את הברז. יש עכשיו ביקור משמעותי, ביקור נשיאותי. אם אנחנו נראה שהוא לא עומד בציפיות ובהבטחות, נסגור את הברז".
לדבריו, "יש כמה דברים שאפשר להרוויח מהם, בכל זאת, טורקיה מדינה עדיין גדולה, גדולה גם כלכלית. אפשר להרוויח את הרווחים הכלכליים, אפשר להרוויח רווחים בסוריה. אם באמת היחסים שלה איתנו ילכו ויתחזקו, אז אנחנו מושכים אותה מהגוש האיראני-קטרי לאזור שלנו. יש מזה הרבה מה להרוויח".
בהמשך טען כי המצב בין ישראל לטורקיה היה נראה כמעט אבוד. "הגענו למצב שטורקיה הייתה מדינה עוינת. היחסים הדיפלומטיים לא נותקו, אבל הגענו לרמות מאוד קשות ביחסים. אני חושב שחלק מזה היה המשקעים האישיים שהתפתחו במשך הזמן", אמר.
התרעות פיקוד העורף