"העלות של בית המלוכה היא לא מאוד גבוהה, 1.2 פאונד לשנה לאזרח. מצד שני, התנובה שלה לכלכלה הבריטית היא בערך פי 20, כמעט 2 מיליארד לירות פאונד", הסביר שיחור בפתח השיחה. "זה בעצם המנופים הכלכליים. לצורך העניין, כשהמלכה באה למרוץ הסוסים שהפך להיות לאירוע חברתי מאוד גדול, אז ההערכה היא שרק על בגדים, האורחים מוציאים 50 מיליון לירות. זו ממש תעשייה מסביב".
עוד הוסיף מנהל האתר באותו נושא כי "אנחנו יודעים שיש את הקרן של בית המלוכה שמנהלת את המזכרות המלכותיות והכניסות לאתרים, והיא מכניסה כ־50 מיליון לירות בשנה ממכירת כרטיסים לביקור בארמונות, ועוד כ־20 מיליון לירות על מזכרות וכל מיני סמלים שאנשים קונים".
"באמת צ'ארלס חיכה הרבה זמן וקיבל את התפקיד בגיל שמרבית האנשים כבר בפנסיה. עם הגנים שלו, יש לו עוד 20 שנות מלוכה", אמר. "מה שקורה זה שני דברים - הציבור ילמד לכבד אותו בצורה אחרת, הם יתרגלו אליו, לנוכחות שלו, לאישיות שלו וכו', אבל הוא לא זר לתחושה הזו שבעצם מטילה ספק בנחיצות של בית המלוכה. זה הרי חורג מהכסף, זה לא רק עניין כספי. לכן לדעתי הוא מתכנן לעשות שינויים גם בעלויות, במקום של ביתה מלוכה, התפקיד, שהוא סמלי היום".
שיחור הרחיב ואמר שלדעתו, זה יילך לכיוונים של בתי מלוכה אחרים באירופה, ולא מדובר בהפתעה. "היו לו 70 שנה להתכונן, זה לא שעכשיו הוא צריך להתעורר ולהחליט מה לעשות. בארמון יש למעלה מאלף עובדים, הוא גם לא צריך את זה היום. בעולם שאנחנו חיים בו חלק מהדברים מיותרים, המלוכה משתנה, למעשה היא התפשטה מנכסיה השלטוניים בכל אירופה במאה השנים האחרונות. לכן, מלך בריטניה עדיין ממשיך להיות השליט המרכזי גם של בריטניה עצמה, וגם של 14 המדינות שעדיין בחבר העמים, אבל זה הפך להיות יותר ויותר טקסי".
מנהל האתר ציין לסיום כי גם הנסיך וויליאם מעורב בכך, וכולם משנים את התפקיד ואת הפוזיציה: "מבחינה כלכלית, בית המלוכה הוא עדיין נכס עצום, וגם מבחינה תרבותית. יש ויכוח ידוע לגבי כמות התיירים שבאים בהשראת בית המלוכה, מה שברור זה שיש אירועים מסוימים שהאפקט הכלכלי שלהם הוא עצום ואני לא רואה את זה משתנה".
התרעות פיקוד העורף