בין כל הדיווחים על גיוס ההמונים ברוסיה, אחת התושבות, המתגוררת בסיביר, סיפרה כי "זה פשוט גיהנום. נשים בוכות, רודפות אחרי האוטובוס, וגברים שמבקשים סליחה לפני שהם עוזבים, כי הם יודעים שהם עומדים בפני מוות בטוח". כמו כן, עולה הדאגה מכך שההתגייסות ההמונית מכוונת באופן לא פרופורציונלי למיעוטים אתניים שחיים הרחק מהערים הגדולות. עוד נטען כי "זה מדברים איך אנשים שיודעים כמה פוטין אוהב לשקר, האמינו שזו תהיה התגייסות חלקית".
במקביל, פעילי זכויות אדם טוענים כי "רוסיה ממקדת את מאמציה באזורים הכפריים המרוחקים ולא בערים הגדולות כמו מוסקבה, בגלל המחסור בלי תקשורת ופעילות מחאה, שמקלה עליהם לאכוף צווי גיוס. כמו כן, גם לאוכלוסיות האתניות והאסיאתיות של סיביר, יש פחות סיכוי לקשר אישי ומשפחתי לאזרחי אוקראינה".
בתוך כך, אנליסטים צבאיים אמרו כי הגיוס לא יעזור לצבא הרוסי וכי "לא ניתן יהיה להחזיר את הכישלונות הצבאיים של רוסיה אחורה על ידי שליחת מאות אלפי לוחמים חדשים לחזית. לרוסיה חסרים גם נשק ואספקה שונה, ואיבדה כמה מפקדים בכירים במלחמה. אי הסדר והבלבול במאמצי הגיוס, הכעס הציבורי, מספר גדול של חיילים חסרי הכשרה, חוסר מוטיבציה וחוסר ציוד, לא צפויים לשנות את תמונת המלחמה".
התרעות פיקוד העורף