עוד רגע יתחילו כל טקסי החנוכה בגנים ובבתי הספר, בחלקם כבר התחילו וההורים לחוצים.

חלקם לחוצים כי הם נרשמו לרשימת ארגון החגיגה אחרונים והם נאלצים להכין ארוחת מאסטר שף עם משקאות אלכוהוליים לכולם. אחרים לחוצים כי לשניים מהילדים יש חגיגות במקביל. הורים נוספים לחוצים כי כתבו שהחגיגות "בלי אחים" והלחוצים האחרונים הם בגלל שזה נופל על יום שישי.
בכל מקרה וכמו בכל שנה – מסתדרים. למה? כי אנחנו הורים וזה מה שאנחנו עושים, מסתדרים.

אני זוכר את אחד האירועים של אחד הילדים; טקס לציון שקר כלשהו שגרם לכל ההורים העובדים להתייצב בשעה ארבע באולם הספורט.
הילדים היו מרוגשים והיה להם קשה להמתין בסבלנות לתחילת האירוע. גם ההורים התרגשו כשעמדו ביציע והמתינו בשיחות סרק לתחילת האירוע. שקט לא היה שם.כשהמורה אמרה שמתחילים, הילדים נעמדו, וההורים שלפו. שלפו מצלמות וטלפונים.

את שאר הטקס ההורים ראו דרך מסך חמישה אינצ'. ושחס וחלילה לא יעמוד איזה הורה בפריים.
עם הזמן מגלים שהורים בטקסי הילדים הם כמו קהילה של נמלים; גם בלי לדבר הם יכולים להסתדר עם המצלמות בלי שיסתירו אחד לשני. מי שמסתיר הוא או הורה לילד ראשון או אבא שהגיע פעם ראשונה לטקס של הילדים שלו.

למזלי התפכחתי כבר בטקס השלישי של הבן הבכור שלי, שעכשיו הוא כבר בן העשר, והבנתי שאם הטקס מצולם – אני פשוט לא זוכר כלום. כמובן שאני לא לבד, אבל אנחנו עדיין במיעוט.
אגב, זה נכון גם בצילומים בטיולים בחו"ל או סתם בבית; אנחנו כמעט ולא זוכרים חוויות כשהן עברו אלינו דרך מסך.

כדי שאירוע ייחרט בזיכרון שלנו, הוא חייב לעבור ישירות דרך החושים שלנו, בלי מתווך דיגיטלי. נסו להיזכר בטקס האחרון של הילדים שלכם – האם אתם זוכרים את הטקס או האם אתם זוכרים את קטע הוידאו מהטקס? האם אתם יכולים לסגור את העיניים ולשחזר את הטקס?
אם ראיתם את הטקס דרך מסך, אז התשובה שלכם תהיה לא. וחבל, כי גם ההתרגשות שלכם מול הילד על השתתפותו היא לא אמיתית לגמרי, כי לא באמת התרגשתם. מבחינת המוח שלכם – ראיתם סרט ולא מציאות.

עם כל ההתרגשות מהטקס, אתם חייבים להודות – סרטונים של טקסים בגן או בבית הספר הם כמו הוידאו של החתונה; בשלב מסוים הוא סתם שוכב במחסן ומעלה אבק. מה שאמור להישאר לכם בחיים, זו החוויה.
אגב, הילדים אולי לא אומרים לכם את זה, אבל כשהם מתרגשים, הם מעדיפים לראות את הפנים שלכם. לראות אתכם מביטים להם בעיניים. הם לא רוצים לראות חלק אחורי של טלפון ובהחלט לא רוצים לראות אתכם עושים שלום עם היד, אבל מביטים למעלה למקום אחר.

הנה כמה המלצות שיש לנו כדי לעזור לכם להשתחרר מכבלי המסכים ולחוות בעצמכם את הטקס;
1. אם אתם ממש רוצים לצלם את כל הטקס, שימו את המצלמה על חצובה בקידמת ההורים. ככה לא תסתירו, והכול יהיה מצולם, ואתם תוכלו ליהנות מהארוע דרך העיניים שלכם.
2. צלמו כמה תמונות לפני, במהלך ואחרי הטקס, אבל תשאירו את החלק הארי של הטקס חופשי ממסכים.
3. קיבעו בין ההורים מי יהיה הורה תורן שיצלם עבור כולם. בכל טקס הורה אחר.

אם אתם לא מאמינים לי, חכו לטקס חנוכה הקרוב. אתם תופתעו לגלות שאירוע שחוויתם ישירות דרך העיניים יהיה מרגש הרבה יותר.

הורים, שימו בצד את המסכים. תשתמשו בעיניים

טקס חנוכה הקרוב בבית הספר ימחיש לנו עד כמה אנחנו מנותקים מהילדים ומהחוויות שלנו