הילדה שלי לא פוחדת משום דבר וזה מאוד מלחיץ. כשהיא רואה משהו שהיא אוהבת ברחוב, היא יכולה לרוץ ממני פתאום, אפילו לכביש, ואני ממש צריכה לתפוס אותה בכוח. גם לא אכפת לה ללכת לאיבוד בין אנשים. מה לעשות?

מתמונת המצב שאת מתארת זו ילדה שלא פוחדת ומאוד אימפולסיבית. אימפולסיביות לפעמים זו תוצאה של השראת קשב וריכוז. אני אומרת 'השראה' ולא 'הפרעה', כי זו לא הפרעה לדעתי. ילדים שיש להם את הייחוד הזה הם מאוד יצירתיים וחכמים, לפעמים אף יותר מילדים שלא לוקים בהשראה זו. קראתי כתבה בנושא שבה קראו לזה 'השראת קשב וריכוז', כי יש עליהם 'השראה' בעקבות זה שהקשב והריכוז שלהם כל כך שונה מ-70 אחוזים מהאוכלוסייה.

כדי ללמד את הילדה לא לעשות זאת, את בעצם מתחילה לחשוב ולתכנן כיצד את מעבירה את המסר, כך שאחרי 3-4 פעמים הילדה תלמד שלא כדאי לה לעשות זאת יותר. במקרה של ילד שצורח במסעדה, מרימים אותו על הידיים, לוקחים אותו משם וחוזרים הביתה. במיוחד כדאי לעשות זאת במקומות שבהם הילדה אוהבת להיות, כמו אצל סבתא או בג'ימבורי. כך היא תלמד שלא כדאי לה לעשות זאת, אם היא רוצה להישאר ולא לחזור הביתה.

להגיב ללא כעס

זה שאין לה פחד והיא רצה ממך ועלולה לחצות כביש, זה נובע מאימפולסיביות. לכן אני חושבת שבפעם הבאה שאת הולכת עם הילדה ברחוב, את אומרת לה לפני שיוצאים מהבית (וחשוב שתהיו בדרך למקום אליו היא רוצה ללכת): 'לפעמים את בורחת ממני ומתרחקת ואני כל כך דואגת שקשה לי לנשום. אני לא רוצה להמשיך ללכת יותר. אני רוצה שתדעי, מתוקה שלי, שאם לא תצליחי להתאפק, ובכל זאת תרוצי שוב, אנחנו נחזור הביתה'.

חשוב שתאמרי את זה בלי כעס. אל תגידי לה 'אל תלכי לבד', 'אני לא מרשה לך', 'אל תרוצי'. לא לומר בכלל 'אל', ולא לדבר בכלל בשפה שלילית של 'לא לעשות'. צריך להשתמש בשפה אחרת, שבה את אומרת מה את הולכת לעשות ומה את מרגישה. ברור שהיא לא תצליח להתאפק הפעם ואת כבר יודעת מראש שתצטרכי לחזור הביתה מיד.

לכן זה פרויקט מתוכנן מראש. את עושה את זה בידיעה שזה יקרה ולכן מוכנה כבר לכך שתצאו לדרך ומן הסתם תחזרו הביתה, כדי שהיא תלמד שאם היא מתנהגת כך, היא לא תגיע למקום שהיא אוהבת. בדרך חזרה הביתה, היא בטח תצעק ותצרח.

את תאמרי לה שאת ממש מצטערת, אבל את לא יכולה להמשיך ללכת, כי את מאוד מודאגת כשהיא רצה ככה לכביש. תוסיפי שאתן חוזרות הביתה ושם אפשר יהיה לראות טלוויזיה או לשחק משחק. הכל צריך להיאמר ללא כעס. את לא עושה לה 'קרנבל', אבל את מחזירה אותה הביתה כי היא צריכה ללמוד שיש פה אלמנט של התראה.

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב- 10:00 ב-'רדיו ללא הפסקה'

מיכל דליות מייעצת: הילדה לא מפחדת מכלום ומאוד אימפולסיבית. מה לעשות?

הילדה רצה לתוך הכביש? עושה מה שבראש שלה למרות מה שאמרתם? עונש זה לא הפתרון