אני סבתא לנכד מתוק בן שנתיים שלא מוכן בשום פנים ואופן שהוריו ילבישו אותו או יחליפו לו חיתול. כל בוקר הופך למלחמת עולם שלישית אך בגן הוא מתלבש בלי בעיה ועושה כל מה שהגננת אומרת. אנחנו ממש לא יודעים מה לעשות איתו. למה זה קורה?

ההתפתחות הפסיכולוגית של נכדך יצרה ילד שעד עכשיו היה תלותי, ובשלב מסוים הבין שהוא ישות אוטונומית, כלומר הבין שלפעמים הוא לא רוצה משהו וגם יכול להתנהג בהתאם - זו תחושת עוצמה גדולה מאוד.
מכיוון שההתנהגות של הילד שונה בגן זה אומר שהוא כן יודע לשתף פעולה ולהתנהג אחרת, ושבבית הוא עושה את זה כי יש לו רווח פסיכולוגי קיומי.
במקרה הזה, הרווח שלו הוא המלחמה עם הוריו או התחושה שהוא רוצה לנצח אותם. כדי שיתחיל לשתף פעולה עם הוריו - הרווח הזה חייב להיעלם.

כל זמן שההורים חשים ניצחון סימן שקיימת מלחמה. צריך ליצור מצבים שבהם הילד לא ‘ירוויח' ואז יבין באופן לא מודע שאין טעם להתעקש כי בלאו הכי לא יצא לו מזה שום דבר.
ההורים צריכים להודיע לילד שהם לא יריבו איתו יותר ושאם לא ירצה להתלבש או להחליף חיתול הדבר יקרה כשיגיע לגן. זה נשמע מופרך אבל זה אפשרי.

דרך נוספת היא להגיד לילד שאם לא ירצה להתלבש ולהחליף חיתול, ההורים ייאלצו להלביש אותו ביחד כך שהורה אחד יחזיק בו והשני ילביש ויחתל. בכל אופן אני ממליצה ללכת להדרכה הורית כי לדעתי המצב הזה יגיע לניצול, פיצוי, שוחד ומאבקי כוח.

מיכל דליות מייעצת: בגן מלאך, בבית פרחח. מה עושים?

הילד מרוויח מההתנהגות שלו. ואת זה צריך לשנות.