עם הזמן הפכה ר' לצלע שלישית שקופה בתכתובת הזו, הילדית, התמימה והמתוקה. היא הפסיקה לקרוע מעטפות בשלב מסוים, ופיתחה מיומנות בפתיחת מעטפות וסגירתן ללא השארת סימנים מחשידים.
למעלה מאלף שנה חלפו מאז ישב רבנו גרשום וניסח את התקנות שלו, והן עדיין מרתקות אותי. הן מרתקות אותי כי הנה, כולנו עוברים עליהן בלי לדעת, ולפעמים גם בלי כוונה. טוב, זו כמובן היתממות. עם כוונה, ופה הבעיה הגדולה. "המורה הזאת מעצבנת אותי", מספרת לי אמא אחת מבית הספר של הבן שלנו. "הנה, תראי!", היא אומרת, ולפני שאני מצליחה לפלבל היא שולחת אלי חמישה צילומי מסך של התכתובת שלהן. "אני בצהוב, היא בירוק", היא אומרת לי. "תראי מה הגועל נפש הזה כותב לי", מספר לי מכר אחר, והופ, בתוך הסלולרי שלי יש עוד תכתובת שאני שותפה לה. בלי שביקשתי, אני הופכת לזבוב על הקיר של יותר מדי אנשים. אני יודעת מה כתב הבן של אבא שלו ברגעים הכי כעוסים, שמחים או חשופים, ובאיזו נימה. אני שומעת שיחות מוקלטות שנוחתות אצלי בטלפון הנייד ללא הזמנה כי למאן דהוא חשוב נורא להוכיח לי נקודה כשהוא מספר לי על קורותיו (זה לפעם אחרת. אנשים משוגעים, מי חינך אתכם להקליט שיחות?) ויש עוד הרבה.
אני מתחיל מהסוף. הפריכיות עם השוקולד של Fitness היו טעימות! אחי ואני אהבנו את החיבור של הבריא והפחות בריא. השילוב היה מעניין וטעים גם עם שוקולד לבן וגם עם שוקולד חלב. הייתי מאוד שמח לספר מה אמא ואבא חשבו על זה, אבל האמת היא שלא ממש השארנו להם הזדמנות לבדוק, כי חיסלנו הכל, ואבא ממילא לא מתקרב לסוכר. אמא אמרה: “טוב שהשארתם מהביסקוויטים משיבולת שועל של Fitness”, עשתה פרצוף רציני וטעמה את זה שמגיע עם פירות אדומים. הביסקוויט בהחלט מצא חן בעיניה, אבל אם תשאלו אותי, היא הכי מרוצה מזה שכל מארז של ביסקוויטים מכיל שש אריזות אישיות, כך שזה לא מתייבש ולא מתפורר לה בתיק.
ספר החלומות שלי”, שהגיע זה עתה למדפי חנויות הספרים, נראה כמו התגשמות חלום של יוצרתו, שרית אליהו. לצד מקום לביטוי אישי של כל אחד מהקוראים, כל כולו עוסק בשאלות מסקרנות כמו מה מרגישים בחלום, כיצד הם נוצרים, מדוע אנו זוכרים רק חלק מהחלום, מה כוחם - והשאלה האם יש הבדל בין חלומות בתרבויות השונות. חלופה נהדרת למחברת החלומות שמונחת ליד המיטה, ומתנה מעשירה למבוגרים ולילדים, מלווה באיוריה מלאי הדמיון של לנה גוברמן.
התרעות פיקוד העורף