רוב שירי הבלוז עוסקים באהבה, באובדן או במאבקים של החיים עצמם. "The Cage", שיר של Shyfrin Alliance, ההרכב המוזיקלי שמוביל אדוארד שיפרין, מתחיל הרבה קודם. הוא אינו שואל מה קרה לאחר שהאדם חטא, אלא מה היה לפני כן.

"אחרי חטאו של האדם הראשון נכנסה לעולם הדואליות – חיים ומוות, טוב ורע, גיהינום וגן עדן," כתב שיפרין."השאלה שמעניינת אותי היא מה היה מצב הבריאה לפני החטא. התשובה שלי היא שמדובר במציאות שונה לחלוטין, ללא דואליות וללא הפרדה – מרחב של חסד מוחלט." זוהי נקודת המוצא של השיר. Shyfrin alliance אדוארד שפרין (צילום: באדיבות eduard shyfrin)
לא החיים כפי שאנחנו מכירים אותם, אלא העולם שקדם לחלוקה שבין חיים ומוות, טוב ורע, גן עדן וגיהינום. במסגרת העולם הקבלי של שיפרין, "הכלוב" אינו מקום פיזי. זהו מרחב־הזמן עצמו – המסגרת שבתוכה בני אדם חיים, חושבים ומבינים את המציאות.
"אפלטון התכוון לכך במשל המערה המפורסם שלו," כתב שיפרין. "האדם שנולד במערה החשוכה אינו מודע כלל לקיומו של האור. אנחנו נמצאים במצב דומה. כולנו כלואים בתוך הכלוב של מרחב־הזמן."

Spiders in the cage
Breath is filled with rage
Slow deadly dance
Survival is just a chance
Blood is in the eyes
Who is the first
To hell or paradise

השיר נפתח מתוך אותו כלוב. הקצב מתקדם בעקשנות, האווירה אפלה ומאיימת, והשאלה שחוזרת שוב ושוב – "מי יהיה הראשון לגיהינום או לגן עדן?" – נשמעת פחות כמו פזמון ויותר כמו גזר דין. The Cage אדוארד שפרין (צילום: באדיבות eduard shyfrin)

מגזין המוזיקה Rock Era תיאר את היצירה כ"שיר אפל, אלקטרוני, המנוני ובעל השפעות ג'אז", וציין את ההרמוניות הלא שגרתיות ואת תחושת המתח המתמשך שהוא יוצר. גם המבנה המוזיקלי משרת את הרעיון. אין כאן רגע של הקלה ואין פתרון מהיר. במשך רוב השיר נדמה שאין דרך לצאת מן הכלוב. במרכז ניצב קולו העמוק של שיפרין. במגזין תיארו אותו כקול קודר ומדויק השולט בקצב ובאווירה לכל אורך היצירה. "יצירה עשירה בפרטים ובאופי מוזיקלי," סיכמו המבקרים. "חוויה מסתורית ומסקרנת."

People in space-time
The cage of war and crime
Fear and distress
Swapping life for death
Hatred is in the eyes
Who is the first
To hell or paradise

אצל שיפרין, אלה אינם רק דימויים פואטיים. בשנים האחרונות הפכו המלחמה והאובדן לחלק בלתי נפרד מחייו. אמו נפטרה בקייב במרץ 2022, שבועות ספורים לאחר שכוחות רוסיים התקדמו אל פאתי העיר. "עבורי המלחמה הזאת אינה פוליטיקה," אמר בעבר. "היא אובדן, טרגדיה והרס של עולם שחשבנו שלעולם לא ייעלם."
על הרקע הזה, השורות על הישרדות, פחד והמרת חיים במוות נשמעות פחות כרעיון מופשט ויותר כתיאור של מציאות. אבל דווקא בנקודה החשוכה ביותר, השיר משנה כיוון.

In despair I raise my eyes
Beyond hell and paradise
On high, infinite sky
The crown of Mount Sinai
The voice comes from above
Who is the first
To my garden of love

Eduard Shyfrin (צילום: The Shyfrin Alliance)

אותה שאלה שמלווה את השיר מראשיתו נשאלת כאן מחדש.
אבל הפעם היעד השתנה.
לא גיהינום.
לא גן עדן.
אלא גן של אהבה.
עבור שיפרין, זהו הרגע שבו משהו מאותו מצב קדום שקדם לדואליות מצליח לחדור אל תוך העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. לא במקרה הוא מכנה את המצב הזה "מרחב של חסד מוחלט". היציאה מן הכלוב, כך נדמה, אינה בחירה בין שני צדדים מנוגדים. היא האפשרות לראות לרגע שיש משהו מעבר לשניהם.

שיפרין נוהג לומר שהפיזיקה, הקבלה והמוזיקה הן שלוש שפות שונות שבאמצעותן הוא מנסה להבין את המציאות. "הפיזיקה מתארת את המבנה החיצוני של המציאות. הקבלה מתארת את הארכיטקטורה הפנימית שלה. המוזיקה מעניקה לה צורה רגשית." ב־"The Cage" שלוש השפות הללו נפגשות. התוצאה היא שיר בלוז מסתורי ומלא מתח, אך גם ביטוי מוזיקלי שעסוק בשאלה שנדיר למצוא ביצירות רוק ובלוז: לא מה קרה לאחר שהעולם התחלק לטוב ולרע, אלא מה היה לפני כן.

ניתן להאזין ל-The Cage ולשירים נוספים של Shyfrin Alliance בכל שירותי הסטרימינג המובילים בלחיצה על הקישור:

ספריו של אדוארד שיפרין זמינים באמזון:
From Infinity to Man
The Relativity of Death

Syhfrin Alliance אדוארד שפרין (צילום: באדיבות eduard shyfrin)

The Cage: השיר ששואל מה היה לפני הטוב והרע

בשירו חוזר אדוארד שיפרין אל אחת השאלות העתיקות ביותר של המחשבה האנושית: מה היה קיים לפני החיים והמוות, לפני גן עדן וגיהינום, לפני שהעולם התחלק לשני צדדים.