סתיו 1954. ניו יורק. מלון וולדורף אסטוריה. את הגבר בן ה-40 שממתין בלובי כולם מכירים, כל אמריקה מעריצה אותו, אז בלית ברירה, הוא מדביק על סנטרו זקן מזויף ועושה את עצמו קורא בעיתון "ניו יורק טיימס". הגבר ממתין לאישה. לא סתם אישה, האישה הנחשקת ביותר עלי אדמות. הכוכבת שכל גבר עורג לגופה וכל אישה מקנאה בה עד כלות. עד לא מזמן, כמה שבועות ספורים לפני כן, היא הייתה אשתו. אבל הוא פגע בה, חיבל בקשר וגרם לה לשלוח אליו מסמכי גירושין. עכשיו הוא עומד שם ומחכה, עד בוש.
סיפורו של ג'ו דימאג'יו הוא סיפורו של החלום האמריקאי. ילד ממשפחה ענייה שהגיע לפסגות הגבוהות ביותר והפך לגיבורם של מיליוני ילדים ומבוגרים. אבל לא כל גבר שתקן הוא אכן שלו ובטוח בעצמו, ולא כל רווק מבוקש מסוגל, או רוצה, לנהל משפחה.
מס' 5 האלמותי של היאנקיז נולד השבוע לפני 100 שנה דווקא בקליפורניה, בעיר מרטינז, השמיני מתוך תשעת ילדיהם של ג'וזפה ורוזלי דימאג'יו שהגיעו לשם מהאי סיציליה. בגיל שנה עברה המשפחה הענפה לסן פרנסיסקו. האב עסק בדיג, אבל ג'ו שנא את הריח של הדגים. גם בית הספר לא היה בדיוק משאת נפשו והוא נהג לחמוק ממנו כדי לשחק.
דימאג'יו היה הכוכב האולטימטיבי: ביישן ותמים וגם חסר ביטחון. הוא חמק ממעריצים, ישב לבד בברים והתבודד עם חוברות סופרמן בבתי מלון. כשיצא לדייט, ביקש מחבריו ללוות אותו. את אשתו הראשונה, השחקנית דורותי ארנולד, נשא בגיל 25, אך היו אלה נישואין אומללים, שנמשכו ארבע שנים בלבד והותירו גם ילד אומלל במיוחד, בנו יחידו, ג'ו ג'וניור. באותה שנה, 1943, גם התגייס לצבא האמריקאי, אבל העביר את זמנו בבתי חולים בשל מחלת האולקוס ממנה סבל קשות.
התרעות פיקוד העורף